החיים האמיתיים- פרק 4 :)

"חשבת שרק בנות מרכלות" עניתי לו. אחרי דקה קיבלתי מסרון נוסף.
"הלו אסור לי לדאוג לך?, אני רוצה לשמוע איך היה. להבין קצת מי הטיפוס שהדבר הכי חשוב לי בעולם מסתובב איתו.." אוף אסור לי לבכות עכשיו ליאם אמור לבוא כל רגע.
"ג'ייס תודה על הדאגה, מתגעגעת. אני יעדכן אותך ביי בינתיים." שלחתי את ההודעה וכיביתי את הפלאפון.
הפעמון בדלת צלצל. הוא כאן, ניגשתי לדלת ופתחתי בחיוך.
"ליאם היי, מה קורה?" שאלתי וסימנתי לו להיכנס.
"מעולה, וואו אשלי את נראית מדהים!" הוא אמר נלהב.
"תודה, עבודה של חברות שלי, האמת שכל ההתגנדרות השאת זה לא ממש אני אבל שיהיה.." אמרתי בביישנות.
"לאן את רוצה ללכת?"
"לא יודעת, תפתיע אותי."
"אוקיי, אני מקווה שאת אוהבת את הים." הוא אמר בחיוך. ליאם בחור יפה. מה הוא עושה פה בכלל? הוא גבוה ושרירי, העיניים שלו בצבע כחול עמוק, קצת יותר כהה משלי ועיניים גדולות, שזוף ובלונדיני. כל כך מעל הליגה שלי.
"הים זה המפלט, זה המקום האהוב עליי."
"אז הצליח לי, התחלה טובה." הסתכלתי לו בעיניים, הוא היה לחוץ אפילו יותר ממני. יש לו מן תמימות בעיניים שמזכירה לי מאוד את טיי, זה הולך להיות ערב קשה.
התיישבנו במסעדה על החוף, הוא לקח אותי למקום פשוט, אהבתי את זה.
"ספר לי משהו על עצמך" אמרתי כמו שקאלי ואלי ייעצו לי לעשות.
"כמו מה למשל?"
"מה אתה אוהב לעשות לדוגמא,"
"אני יודע שזה נשמע קצת מוזר אבל אני מאוד אוהב לקרוא"
"זה לא מוזר בכלל גם אני אוהבת לקרוא, אני קוראת הרבה- יותר מדי אולי. איזה ספרים אתה אוהב?"
"מדע בדיוני, ומתח אבל עם קצת רומנטיקה" בדיוק כמוני..
"מגניב גם אני." אמרתי באדישות.
"ומה עוד?" שאלתי, לא ייתכן שהוא רק קורא..
"לצייר, אני לא כל כך טוב בזה אבל אני אוהב את זה מאוד. זה משחרר אפשר פשוט להוציא את כל הרגשות על הנייר. זה מרגיע אותי. ומה איתך? מה את אוהבת לעשות?"
"אני? אני אוהבת מוסיקה-אתה יכול לקחת לי הכל, את האוכל, השתייה, המשפחה הכל אבל בלי המוזיקה? בלי הגיטרה שלי? אני לא ישרוד!" אמרתי והוא צחק.
"מה מצחיק?" שאלתי, לקח לו זמן להירגע. מוזר.
"כלום פשוט איך שאמרת את זה כאליו זה דבר רע… גם אני מנגנן, אם תשאלי את ההורים שלי מה הדבר הכי קשה שהם עשו בחיים שלהם, הם יגידו לך להפריד אותי מהגיטרה… רציתי להביא אותה לנגן לך משהו אבל לא רציתי שתחשבי שאני מנסה להרשים אותך או משהו, זה לא בשביל הפוזה- המוזיקה זה אני.." וואו! מפחיד כמה שזה אני..
"אנחנו ממש דומים אם ככה…" צחקנו, ישבנו על החוף והסתכלנו על הים, עד עכשיו הדייט בסדר. אני ממש מקווה שאני לא יהרוס את זה.
הוא התקרב אלי קצת, באופן מפתיע זה לא הפריע לי.