החיים האמיתיים- פרק 36 :)

"היא בהריון?" קולו של ג'ייס רעד. ספק מאושר ספק מפחד. פתאום ג'ייס צנח על ברכיו. נבהלתי והתרוממתי בתנועה חדה. הוא הביט בי- הביט דרכי, המום. "היא בהריון," מלמל לעצמו.
"את בהריון!" הביט בי פתאום. הסתכלתי עליו בדאגה. "אני הולך להיות אבא!" פתאום צחק מאושר.
"רגע, אני האבא.. נכון?" הייתי המומה מכדי לענות. אני בהריון. אני נושאת את הילד שלו, והוא שמח.
"אשלי, זה הילד שלי או לא?" שאל בלחש. מפחד מהתשובה.
הנהנתי. הוא נאנח בהקלה.
"אז מה הלאה?" הוא שאל את הרופא.
"היא בשמירת הריון! היא התאמצה יותר מדי הגוף שלה מותש היא עלולה לפגוע בעובר ובעצמה.
"ג'ייס התיישב לידי ולחש לי "אנחנו נהיה הורים, ואת תהי אשתי" הוא חייך והעביר קצוות שיער מאחורי אוזני.
"אנחנו נהיה הורים, " חזרתי, "ואתה תהיה בעלי." חייכתי. הוא נישק אותי נשיקה עמוקה, ומתוקה שהתגעגעתי אליה כל כך . לתחושה הבטוחה הזאת בזרועותיו.
"בריאן." אמרתי, וג'ייס כבר הצמיד את הפלאפון לפניו ולחש לתוכו,
"בריאן בוא לבית החולים מהר."
"אני פה עם אשלי," ענה שוב אחרי מספר רגעים.
"היא בסדר אבל.. פשוט תגיע."
"אוקיי, אנחנו פה." הוא ניתק.
"את החושב מה שאני חושבת?" שאלתי החיוך.
"זה תלוי.. על מה את חושבת?" ג'ייס השיב.
"אני רוצה שבריאן יהיה הסנדק, מה אתה אומר?" ג'ייס השתתק, נתתי בו במבט שואל.
"אני חשבתי על ליאם..מה את אומרת?" הייתי בשוק.
"אני צוחק!! תרגעי.." הוא צחקחק. "היא תהיה ככה כל ההריון? רצינית כל כך?" הוא שאל את הרופא.
"אולי בשליש הראשון.." השיב, "אחר כך זה נהיה הרבה יותר גרוע! " צחקתי גם.