החיים האמיתיים- פרק 33 :)

"רוצים להסבר לי למה אני שוב פה..?" שאלתי נואשת.
"החץ שהרדים אותך, היה בו גם רעל, והרגל שלך התרסקה," השיב בריאן בקלילות. אוי לא !! רגל מרוסקת זה אומר שהם ממשיכים בלעדיי. "מה קרה, כואב לך??" שאל ג'ייס בבהלה שהביט בצער על פניי. "לא," השבתי. ג'ייס הסתכל במבט מבולבל- "אה.." השיב לעצמו.
"מה פספסתי?" שאל בריאן בכעס. "היא לא רוצה לשבת חסרת אונים בזמן שאנחנו יוצאים לחפש את ליאם." השיב לו ג'ייס. "אתם לא יוצאים.." רטנתי. "לא בלעדיי, אני צריכה לנקום במניאק הקטן.." מלמלתי. פתאום נכנסה לחדר אישה בגובה ממוצע -שנראתה לי נורא מוכרת- ובקשה מהבנים לצאת ולתת לי לנוח.
הבטתי בה בספק, "טיפלתי בך גם בפעם שנורת, " השיבה לשאלה שבעיניי. "עוד מעט ותצטרכי להתחיל לשלם שכירות!" שמעתי את הלגלוג והרחמים בקולה. היא הביטה בי במבט חודר, מנסה לשער את מצבי,
"את יכולה פשוט לשאול את יודעת.." אמרתי בסופו של דבר. "לשאול מה? " שאלה.
"מה שלומי , איך אני מרגישה , אם התרופות עוזרת, נו הבולשיט הרגיל." היא צחקה .
"אני מניחה שאפשר לעשות את זה גם ככה.." אמר.
"אז.. איך את מרגישה?
טוב , תודה מה איתך?"
"אני מניחה שאת בסדר.." צחקה. "טוב ניתן לך לישון בינתיים שהדם שלך מתנקה מהרעל." אמרה ויצאה מהחדר. ניסיתי לישון אבל לא הצלחתי, הציפו אותי אותם תמונות נוראיות- המבט של ג'ייס באחיו, החיבוק הטעון. הכאב העצום ברגלי, קול הפיצוח שבקע ממנה. פניו המתים של ג'ק, גופתו חסרת התזוזה, והמצפון שמנכר בי על שהרגתי את אחיו של ג'ייס- הרגתי את גיסי.
בסוף נרדמתי, למרות שדבר לא השתנה, חלמתי את המציאות, ברורה כשמש. חלמתי את השיחה האחרונה שלי ושל ג'ייס, חלמתי על החתונה שלנו, חלמתי על ילדים. והתעוררתי.
שפתיים רכות רפרפו על מצחי, ג'ייס פה. חיוך רחב התפשט על פניי.
"בוקר טוב אהוב שלי," תפסתי בצווארו וקירבתי אותו אליי עד שנותרנו במרחק נשיקה.
הוא התרחק טיפה כדי להסתכל לי בעיניים. הוא נישק אותי והתיישב לצדי.
"אנחנו יוצאים היום.. אני ואממ.." הוא ומי?
"מי זה אממ..? בחור חדש?" שאלתי בציניות.
"אני וטיי." השלים, "טיי הוא המקד עכשיו , עד שתתאוששי.." אמר בלחץ.
"תקרא לו ולבריאן עכשיו!" סיננתי בכעס.
הפלאפון צלצל, לא שלי שלו.
"מה??" צעק המום.
"הוא יצא? לבד?" צנח על הכיסא בתדהמה.
"אז הוא איתכם?" שאל , "אני מבין" הנהן.
אוקיי, אני פה ביי." אמר וניתק.
"ליאם בידינו, " אמר ג'ייס. "וטיי הביא אותו.."