החיים האמיתיים- פרק 24 :)

"אתה צוחק עליי נכון?"
"לא, אני רציני לגמרי תרביץ לה!"
"תסמוך עליי אתה תפספס." והא אמר, מאיפה לעזאזל הוא יודע? הוא מוכן לקחת את הסיכון? ג'ייס בעט לכיווני אבל התחמקתי, ניצוץ נדלק בעיניו, ג'ייס תמיד אהב אתגרים. הוא בעט ושלח אגרופים אבל חמקתי מכולם.
"מדהים!" בריאן צחק.
"זה לא פייר!" אמר בריאן בכעס.
"לה יש דם של מרגלים, לי יש דם של עבריין."
"ג'ייסון, אין לך דם של עבריין. אמא שלך הייתה אחת משלנו, עד שהיא פגשה את אבא שלך. יש לך גנים כמעט זהים לאלו של אשלי רק שמסיבה מסוימת, כרגע, הם יותר מפותחים אצלה. ולכן אנחנו כאן, כדי לאמן אתכם." ג'ייס התעודד והמשכנו עד הערב. התאמנו באיגרוף, ובהתגוננות, עשינו קרבות מגע, וקרבות עם נשק, תרגלנו כייסות ואתלטיקה. היינו מותשים.
"עבדתם יפה היום ילדים, עוד חודשיים אינטנסיביים כמו היום והולכים לכסח כמה מאפיונרים."
"חודשיים?!" שאלנו אני וג'ייס בייאוש.
"אני לא ישרוד עוד חודשיים, תפוסים לי שרירים בגוף שאפילו לא ידעתי שקיימים!" אמרתי.
"את תתרגלי לזה, הגוף שלך יתרגל לזה.."
"אני מקווה" אמרתי בדרך החוצה.
בדרך חזרה ג'ייס לא אמר כלום, כנראה חשב על מה שבריאן אמר. שאמא שלו הייתי משלנו, זה העסיק גם אותי, למה הוא סיפר לו את זה עכשיו? למה לו לערער אותו שהוא זקוק לו יותר מתמיד?
הגענו לביתו, הוא נישק אותי ואמר לי לילה טוב.
המשכתי לדירה שלי עצרתי כמה בניינים ליד כי לא הייתה חנייה.
ליד הדירה שלי עמדו לא אחרים מאשר אביו ואחיו של ג'ייס.
אבא שלו הוציא אקדח, וכיוון אותו עליי, מסיבה מסוימת הדבר העלה בי צחוק. כמה אירוני, הוא כנראה לא יודע. או שכן?
"את מפריעה לי.. את יודעת, את הורסת לי את הכל!"
"אם אני מפריעה לך להרוס לחבר שלי את החיים אני מבחינתי עושה את העבודה!"
הראש אמר שזה לא חכם להתגרות במישהו שמכוון עלייך אקדח, אבל הלב, הלב אמר להמשיך.
ואותי חינכו ללכת לפי מה שהלב אומר!
"את ילדה חוצפנית, לכי לעזאזל!" הוא ירה.