החיים האמיתיים- פרק 25 :)
הם ברחו. השאירו אותי לבד. עם כדור בבטן. גררתי את עצמי עד לדלת. נשענתי עליה בשעה שחיפשתי את המפתחות, נכנסתי לדירה. אסור לי ליפול, אם אני אפול אני ימות. הלכתי למטבח והרתחתי מים, אני חיבת להוציא את הכדור. כמו שעשיתי לג'ייס, ג'ייס! אני חייבת לדבר איתו. הוצאתי את הפלאפון מהתיק וחייגתי את המספר של ג'ייס.
"התגעגעת?" הוא ענה.
"ג'יייס.." עניתי מתנשפת, בוכה מכאב.
"מה קרה?? אשלי? דברי איתי, את בסדר?" הוא שאל בדאגה.
"הוא ירה בי.." אמרתי בשקט שמקושי שמעתי את עצמי, אבל הוא שמע.
"ירה?! מי? על מה את מדברת? 5 דקות אני אצלך." הוא אמר וניתק.
אחרי שהוצאתי את הכדור, הרגשתי קצת יותר טוב. לכמה רגעים, ברגע ששמעתי דפיקה בדלת ידעתי שג'ייס הגיע, רציתי לגשת לדלת אבל הגוף התנגד. קרסתי, הייתי מותשת לא זכרתי אפילו איך פותחים את העיניים. שמעתי את ג'ייס צועק באמצע, הוא הרים אותי ודיבר אליי, שאני לא אירדם. וזהו, לא שמעתי כלום.
"אבל אתה מוכן להסביר לי איך לעזאזל אני רואה פציעה של ירייה אבל אני לא רואה כדור?!" שאל הרופא כנראה, בתמיהה.
"אני לא יודע, אתה מוכן להפסיק לשאול שאלות ולהגיד לי מה קורה איתה?" שאל ג'ייס בתקיפות.
"הגוף שלה תשוש, והפצע מזוהם, אבל אם הכדור היה נשאר עוד שנייה מיותרת בגוף היא לא הייתה שורדת. רוצה לספר לי איך עשית את זה?"
"אני לא עשיתי כלום! היא התקשרה אליי ונשמעה ממש לא טוב ואז השיחה התנתקה, באותו הרגע עזבתי את הכל ונסעתי אליה, מצאתי אותה ככה."
"אתה חושב שמי שירה בה התחרט וניסה לעזור?" שאל הרופא.
"לא," אמר ג'ייס בנחישות. הוא יודע השאלה אם הוא יספר. "למי שעשה לה את זה אין לב, הוא לא מכיר את המילים חרטה, או מצפון."
"אתה יודע מי עשה את זה?" הוא הנהן. "אני כבר יטפל בזה, אתה תדאג לה עכשיו!" ג'ייס אמר בכעס ויצא מהחדר. שמעתי את הפלאפון שלו מצלצל.
"הלו?" הוא ענה בתקיפות.
"מה?! חתיכת פסיכופת אתה באמת חושב שאני יעשה את זה? אני יתאבד לפני שאני יפגע בה!" הוא צרח, "אם טיפה אכפת לך ממי שאתה מכנה 'הבן שלך' אתה תעלם או שאני באופן אישי יהרוג אותך!" הוא בעט בקיר ורץ לכיוון היציאה. הרופא יצא אחריו ונכנסה אחות במקומו.
פקחתי את העיניים.
"בוקר טוב מתוקה" היא אמרה בחיוך. סידרה לי את הכריות והלכה לקרוא לד"ר.
"שלום לך גברת!" הוא חייך.
"טוב שהחלטת לשוב לעולמנו הקט." מה?! הסתכלתי עליו מבולבלת.
"היית מחוסרת הכרה כמעט שלושה ימים!" הייתי עוד יותר מבולבלת.
תגובות (0)