החיים האמיתיים- פרק 12 :)

"על מה את רוצה שאני יענה קודם?" הוא שאל בציניות.
"סתם אני צוחק… טוב קוראים לי בריאן טרנר ואני השומר שלך. החדר שאת נמצאת בו הוא החדר של אחיך."
"שומר? בשביל מה אני צריכה שומר? אני נסיכת פשע או משהו כזה?!" מלמלתי בשקט.
"משהו כזה…" הוא ענה.
"כן בטח! תכף תגיד לי שמייקל היה סוכן חשאי והתאונה הייתה מבוימת והוא בכלל נרצח במשימה שהשתבשה… " אמרתי בציניות מוחלטת, ללא שמץ של רצינות.
בריאן צחק בעודו הרים את ראשו והסתכל על פינת הקיר. "אתה רואה? אמרתי לך שהיא כמוהו." הוא דיבר למצלמה. מצלמים אותנו?! עוקבים אחרי?
"למה אתה מתכוון כמוהו?"
"כמו אחיך, צינית ושנונה.. רק שהפעם קלעת בדיוק!"
"מה זאת אומרת קלעתי בדיוק?!" שאלתי בתמיהה. לא יכול להיות שהוא רציני.
"בקשר למייקל. הוא באמת סוכן. ובמהלך אחד המבצעים הוא נהרג בקרב יריות… הוא השאיר לנו מכתב למקרה ש.. טוב את יודעת. במכתב הוא ביקש שלא נערב אותך וכמה שניסינו לכבד את הבקשה שלו.. אנחנו צריכים אותך אשלי." אוקיי, החלקים מתחילים להתחבר אבל הפאזל לא שלם.. חסרים לי פרטים.
"אתם שלחתם את ההודעות?" שאלתי בהיסוס.
"איזה הודעות?"
"החבר שלי" וואו מוזר לחשוב על ג'ייס בתור החבר שלי.
"קיבל כל מיני הודעות.. משהו על אזהרה ושיהרגו אותי ואז אותו." קיוויתי שזה הם, שאין עוד משהו.
"לא אין לנו קשר להודעות האלה אבל יכול להיות שזה קשור למשימה שלך."
"אוקיי אני מקשיבה."
"אני חושב שמיותר לציין שמה שנאמר פה נשאר בינינו. אסור לאף אחד לדעת על המפגש שלנו. ובטח שלא על הסוכנות או על מייקל. ברור?" הנהנתי.
"אוקיי, בטח שמעת על משפחת קוניס. משפחת הפשע הגדולה בעולם.." חח ושם המשפחה של ג'ייס.
"שלושה מהם היו בכלא, והם ברחו. שלחנו את אחד הסוכנים לברר, הוא אומר שהם מתכננים מכה. אנחנו צריכים שתעצרי אותם." לעצור אותם?
" אני בסך הכל בת 19, אין לי מושג מהחיים שלי.. איך אני אמורה לעצור שלושה פושעים?"
"את תעברי קורס ריגול, אנחנו נאמן אותך אבל קודם בואי ותכירי את אחיך.." מה? להכיר את אחי? למה הוא מתכוון אני מכירה אותו יותר טוב ממנו..
"את בטח חושבת עכשיו שאני משוגע.. שאיש זר יכיר לך את האח המת שלך? אז בואי תראי למה אני מתכוון."