החיים האמיתיים- פרק 11 :)
"ליאם מתקשר, אוי לא." עניתי לשיחה אמרתי לו שאני צריכה דבר איתו וקבענו להיפגש.
"טוב ג'ייס אני צריכה ללכת, אתה תהיה בסדר?"
"בטח אש, עכשיו אני מאושר." נישקתי אותו על הלחי ונסעתי לפגוש את ליאם.
"הי ליאם."
"הי אשלי" הוא אמר בחיוך.
"את רוצה להיפרד נכון? את אוהבת מישהו אחר.. זה בסדר באמת. האמת? התקשרתי כדי להגיד לך את אותו הדבר.." הוא מלמל במהירות, לא נתן לי להשחיל מילה.
"ליאם אני מצטערת, אנחנו בסדר?" שאלתי במבוכה.
"אין לך מה להצטער, אנחנו בסדר גמור." הוא נישק אותי על הלחי והלך.
אוקיי, אז הסתדרתי עם ליאם עכשיו אני צריכה לסדר את עצמי. התחלתי להתקדם לכיוון הבית של אלי שנמצא במרחק של שני רחובות כשעצר לידי ג'יפ שחור וגדול וממנו יצאו שני בחורים גבוהים לבושים בחליפה שחורה, הם כיסו את פי וגררו אותי לרכב. לא התנגדתי, ידעתי שאין טעם הם הרבה יותר חזקים ממני. כשהתעוררתי מצאתי את עצמי בתוך חדר חשוך ולידי מגש עם כוס מיץ ופירות. חיפשתי את הטלפון או הארנק אבל כלום לא היה עליי. מה לעזאזל הולך פה?!
אחד מהבחורים עם החליפות השחורות נכנס לחדר והתיישב לידי.
"מי אתה? איפה אני? מה קורה פה?!" שאלתי בהיסטריה.
תגובות (0)