הוא כאן ~פרק 1~
הוא כאן, הוא תמיד היה כאן, גם ידענו שהוא כאן, אבל לא עשינו עם זה כלום. הוא ניסה להפחיד אותנו. לא אומרת שלא. הוא נכנס למנורות, לברזים, אפילו לחתולה הוא נכנס. התעלמנו. כבר היינו רגילים להתעורר עם עכבישים עליך, לאכול אוכל זז…
יום אחד הוא נעלם, ככה, פתאום.
התעוררתי בלי עכבישים
אכלתי אוכל דומם
שתפתי ידיים במים במקום דם
משהו מוזר קרה. אבל לא היה היה לי אכפת. עכשיו נחיה בשקט. סוף סוף אחרי כל השנים. אולי התעלמנו, אבל זה לא אומר שלא סבלנו.
הנה הגענו לסוף הסבל, ככה חשבנו
אבל מסתבר שזאת הייתה רק ההתחלה…
תגובות (0)