ההודאה פרק 1 – פילוט…

אני רוצח אנשים, אני יודע שזה פסול, שאסור ושאם יגלו את זה, יגלו מי אני.. רוב הסיכויים שאני אמות… בעצם.. מי שישאיר אותי בחיים יהיה אידיוט גמור. אני אדם שפוי ברובו, אני מנהל חיים כפולים…ממש כמו פיטר פרקר וספיידרמן רק…מהצד האפל יותר. יש לי עבודה סדירה, כסף? לא חסר לי, אהבה? יש לי אישה מדהימה שלא יודעת כלום, אז מה זה נותן לי? מה זה נותן לי לרצוח אנשים? כנראה סיפוק.. אחרי כל רצח אני מרגיש סיפוק. איך אדם שפוי רוצח אנשים? חחח.. עד שהפסיכיאטר לא קובע אחרת אני לא נחשב מעורער בנפשי. לא.. לא כרתתי ברית עם השטן כמו שכמעט כולם חושבים, לא הסתבכתי בחובות, כי אם כן.. אז למה לי לרצוח אנשים..לא יותר פשוט לגנוב? אבל.. המבט..המבט של הקורבן לאחר הרצח, לא… יותר טוב, המבט של הקורבן בזמן הרצח.. בלבול,פחד..בלי שום תקווה. השאלות שלהם "למה מה עשיתי לך?..לא בבקשה לא!… אני לא אספר לאף אחד נשבעת! רק תשחרר אותי..אני מצטער על הכל.. מה שזה לא יהיה!" אבל אף אחד לא מבין! טיפשים! לא משנה מה הם יבקשו או יציעו אני לא אשחרר! תבדקו טוב טוב את עברם של האנשים האלו..עבר נקי נכון? אז זהו..לא ממש! הם אחראיים לעשרות רציחות או התאבדויות שקרו בתקופת חייהם והם לא נענשו! אני..אני בעצם מנקה את הרחובות מרוצחים..כמוני.. שהתחמקו מעונש. הרצח הראשון שלי.. בחורה בת 20,יפה חכמה,משפחה טובה ומבוססת ' איך היא יכולה להיות אחראית לרצח או התאבדות?' אתם חושבים עכשיו…נכון? אז היא אחראית להתאבדות של 3 בנים, אחד מהם.. אחד מהם זה הבן שלי, היא רמסה את הלב שלו והוא לקח כדורי שינה.. קופסה שלמה ו.. פוף אין לי בן יותר. אה אה אה… אל תרצו לחפש מי מהם זה יכול להיות ולנסות להגיע אליי..לא תצליחו. זה לא פורסם בשום מקום והוא התאבד חצי שנה אחרי שהם נפרדו והיו לה 4 חברים אחריו. אז כן..הרצח הראשון שלי היה נקמה..נקמה שבזכותה הגעתי לתובנה שרצח…מספק אותי..ממלא בי את החלל הריק שנותר מאז שהבן שלי התאבד. והחלטתי שאם אני רוצח אז לפחות לנקות את הרחובות מרוצחים. איך עשיתי את זה? חיכיתי לה בתחפושת של הומלס ליד האונברסיטה, ישבתי ממול..ליד התחנה במשך כמה שבועות…שיתרגלו אליי. היא הייתה נחמדה כלפיי, הביאה לי אוכל,כסף, כמעט התחרטתי אבל נקמה זאת נקמה. כמעט כולם הכירו את ההומלס המסכן שהתדרדר בגיל צעיר לסמים וזרקו אותו מהבית ומאז הוא משוטט…לפחות עזרתי לכם והרחקתי אותם מסמים…ואז.. 14 בינואר ביקשתי ממנה שתלווה אותי לאוטובוס הנטוש שלי מתחת לגשר, בדמעות אמרתי לה שכולם נגעלו ממני ובקור הזה..קשה לי ללכת לבד. כמובן שהיא הסכימה..טיפשה שכזו.. הגענו אל מתחת לגשר.. שום אוטובוס, שום דבר.. עמדתי מאחוריי ושלפתי סכין.. כן כן הסכין שמצאתם שם.. סכין רגילה שיש לכל אחד בבית.. שעולה 20 שקל בחנות.. היא הסתובבה והסכין שרטה את גרונה.. הייתי מתחיל..בלי נסיון אז התפקשש לי טיפה.. לא קרה כלום… מיד דחפתי את הסכין בחזה שלה. הפה שלה נשער פעור והבלבול..אוו.. הבלבול בעיניים שלה.. היא מתה. אבל זה לא הספיק לי.. הייתי חייב להשחית את גופתה.. השנאה נותרה בי.. אז כן עשיתי כמה חתכים ביד ימין.. כמה ביד שמאל.. לבלבל אותכם. ואחרי שהתנקתי חזרתי למקום שלי ליד התחנה ישבתי שם עוד כמה שבועות ונעלמתי.. ראיתי איך אתם מחפשים סביב.. עוברים ממש מולי ואפילו זרקתם לי כמה שקלים.. תודה זה חסך לי כמה שקלים כשקניתי את הנשק הבא…