הגואלים פרק 8

פרק 8
נ.מ אריק
הרגשתי חרא.
תכלס בגללי הם רבו.
"מרוצה?" היא שאלה והלכה אחריי גרייס.
"חכי.." אמרתי והושטתי את ידי לשווא. נאנחתי והלכתי אחריהם פתאום רטט הורגש במעיל שלי, הכנסתי את ידי לכיס והרגשתי את כפתור המצוקה רוטט.
"מקרה חירום!" אמרתי חלושות, לחצתי על השעון ותקשרתי עם ג'קסון
"ג'קסון מה קרה?" שאלתי,
"לא יודע, לא אני הפעלתי את המצב חירום." אמר,
"שלי?" אמרתי בתהייה, צירפתי אותה לשיחה.
"שלי את הפעלת את מצב החירום?" שאלתי,
"לא. זו בטח אמילי," היא הניחה. ג'קסון צירף אותה לשיחה.
" מי הפעיל את המקרה חירום?" שאלה אמילי,
"אוי לא.." אמרתי חלושות והבנתי שג'ולין לחצה עליו, צירפתי את ג'ולין לשיחה
"שלום לכם גואלים. השם שלי הוא בת' אני והצוות שלי תפסנו את החברה שלכם. נמאס לנו לחפש אחריכם אז זה מה שנעשה, אתם תבואו לנקודת המפגש מתחת לגשר המילטון בשעה 9 בערב. אם לא החברה שלכם חוטפת כדור בראש, ואך כך הבת שלה. אל תנסו אותי." היא אמרה והשיחה התנתקה.
"נפגשים במחבוא." סגרתי את השיחה במשפט הזה.

"אני לא מאמין!" אמרתי ודפקתי את ידי בקיר,
"אל תדאג אנחנו נציל אותה.." אמרה שלי וניסתה לנחם אותי, "לא אתם לא מבינים, אם אנחנו הולכים אליהם, אנחנו מוכרים את כולנו. ולפי מה שראינו הם חזקים, אנחנו נצטרך למצוא את שאר הגואלים שג'ולין דיברה אליהם." אמר ג'קסון וכיווצתי את ידי לאגרוף והרפתי, כך 6 פעמים.
"אין זמן! עוד חמש שעות יש לנו!" אמרתי ונתתי מכה חזקה יותר לקיר.
"אז מה נעשה?" שאלה אמילי והתיישבה.
"אתה הבטחת לי ג'קסון!" אמרתי בזעם והעפתי את החפצים מהשולחן בזעם,
"אתה הבטחת לי שאף אחד לא יפגע מהדבר הזה לפני שהצטרפתי!" אמרתי והדמעות כמעט וירדו.
"ואף אחד לא יפגע." אמר ג'קסון ברוגע,
"אם מישהו יפגע אני נשבע לך.." איימתי, הוא קם והביט אל תוך עיניי.
"היי." אמרה שלי והפרידה בינינו.
"לא! אני רק רוצה לבהיר משהו. אם מישהו יפגע בגללם, אני נשבע לך אתה תהיה הראשון שאני אהרוג." אמרתי בזעם, והדמעה החליקה במורד הלחי שלי,
"אני יודע מה אתה מרגיש כלפיה. ובגלל זה אתה תעזור לי להחזיר אותן." אמר ג'קסון והניח את הזרוע שלו על כתפי, השמטתי את ידו ממני.
"תתכוננו, אנחנו יוצאים לקרב החשוב ביותר שלנו." אמר ג'קסון והלך לחדר האימונים. בזמן שהתארגנו נכנסו שתי נערים למחבוא, כיווצתי את ידי לאגרוף, אמילי חשפה את שתי הפגיונות שלה. ג'קסון הטעין את האקדח ושלי כיוונה את החץ שלה כלפיהם.
"חכו! אנחנו גם גואלים. שמי דונה וזה אחי, איאן. אנחנו שמענו שג'ולין בצרה הגיע הזמן שנתאחד נגדם." אמרה דונה והביטה אל עיניי,
"אתם חייבים להאמין לנו." אמרה דונה,
"אין זמן לחשוב יותר מדיי," התייעצתי עם ג'קסון, הוא הנהן במהירות והתאמנו יחד עם החדשים,
לדונה היה שיער חום עם פסים בלונדינים, עיניים אפורות ושפתיים ורודות ודקיקות.
לאיאן היה שיער ג'ינג'י מגולח, עיניים חומות והוא היה שרירי.
לאחר שלוש שעות של אימונים התארגנו לקראת הקרב.
דונה שיספה את חרב הסיף הכסופה שהייתה בחגורה, איאן התאמן כמה רגעים עם הנונצ'אקו שלו וחייך חיוך רחב. אני לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי לעצמי 'אני לא חוזר בלי ג'ולין וגרייס'. שלי הכינה את החצים שלה, ג'קסון הכניס כמות גדולה של אקדחים לחגורתו. ואמילי שיחקה קצת עם הפגיונות שלה.

"באנו." אמר ג'קסון שכבר היה לבוש כמו כולנו, עם ז'קט שמסתיר את פנינו. הבטתי בג'ולין הדמעות מרחו את האיפור שלה וגרייס הייתה ליד האישה שעמדה במרכז, אני חושב שזו הייתה בת' היא כיוונה את אקדחה לעבר הרכה של גרייס.
"תעזבי אותן." אמרתי,
"קודם, את הנשקים בבקשה." היא אמרה וחייכה חצי חיוך, ג'קסון התלבט לכמה רגעים, וזרק את כול האקדחים שלו לרצפה, שלי הניחה את הקשת והחצים שלה, איאן הניח את הנונצ'אקו ודונה הניחה את החרב סיף הכסופה שלה, אמילי זרקה לרצפה את הפגיונות לא היה כבר לאף אחד נשק.
"ילדים טובים, עכשיו אני עושה משא ומתן, אני מביאה את הילדונת הקטנה ואת אימא שלה ואתם מביאים לי את המנהיג שלכם." היא אמרה, ומיד ג'ולין החלה לבכות שוב,
"לא.." היא אמרה או ניסתה לומר כי פיה היה סגור בסלוטפ.
"קדימה, 5 שניות ואם לא הילדה מקבלת כדור בראש." אמרה והטעינה את האקדח, הדמעות ירדו על גרייס.
רייצ'ל הייתה למעלה וכיוונה את החץ שלה כלפי אחד מהחבורה.
"תגידי לחברה שלך להוריד את הנשק." אמרתי לבת' לפני שג'קסון צעד לעברה.
"בסדר. רייצ'ל הכול הולך כמתוכנן, תורידי את הנשק לא נזדקק לו." אמרה ורייצ'ל הורידה את הנשק.
"עכשיו מי מכם שהוא המנהיג שיצעד קדימה." אמר ג'קסון,
"אתה חושב שאתה יכול לתת לי אפשרויות? קודם המנהיג אחר כך הנשים." אמרה בת' ופלטה נחירה אחרי המילה אפשרויות.
"בסדר.." אמר ג'קסון וצעד קדימה, בת' שיחררה את ג'ולין ואת גרייס.
"תלכו עכשיו." אמרה,
"ג'קסון.." אמרה שלי והדמעות חונקות את עיניה,
"אני אהיה בסדר צוות. אריק תשמור עליהם ביינתים." אמר והנהנתי פעם את לחיוב.
ג'ולין ואני התחבקנו וגרייס הצטרפה לחיבוק.
"בואו נלך.." אמרתי חלושות וכולם הלכו, מלבד ג'קסון שנשאר בשבי. הבטתי לאחור והם כבר לא היו שם.