הגואלים פרק 7 מתוקן :)

פרק7
נ.מ ג'קסון
"זה הם. הם חזרו." אמרתי כאשר הבטתי במסך הטלוויזיה, השדרן דיבר בזמן שערותיו מתנופפות ברוח החזקה. הוא נמצא ליד הגופה שנמצאה אתמול בלילה, על הגופה היה חרוט עם סכין אדומה
"הגואלים. תעצרו אותנו. א.ג"
"מי אלה?" שאלה ג'ולין והכתה את בובת האימונים בחוזקה.
"האנטי גואלים." אמרתי והבטתי לעבר השעון מבט חטוף, ג'ולין הסתכלה גם כן ומיד אמרה
"שיט אני אאחר לאספת ההורים של גרייס!" היא התחילה להתארגן ויצאה מהמחבוא כאשר היא משאירה אותנו המומים.
"אני יוצא לסיור בעיר. אמילי, תחפשי כול דרך שבה אפשר לראות פרט אחד קטן על הקבוצה." אמרתי ויצאתי גם אני מהמחבוא.

נ.מ ג'ולין
"נו כבר!" אמרתי בכעס וצפרתי, היה פקק ארוך עד לבית הספר של גרייס וזה רק הרתיח אותי עוד יותר.
"סעו כבר!" אמרתי והמכוניות החלו לזוז באיטיות, לבסוף הפקק נגמר ונסעתי במהירות לעבר בית הספר של גרייס.
שנייה לפני שיצאתי מהרכב מרחתי קצת אודם על שפתיי וסידרת את חולצתי, חייכתי לעבר המראה הקטנה ויצאתי מהמכונית.
"קדימה אימא!" אמרה גרייס ונופפה בידה, הגברתי את קצב ההליכה שלי ונכנסנו לבית הספר. המון הורים יצאו בפתח הכיתה ד1 וציפו שהמורה תקרא את שמותיהם,
"היי." אמרה אימא של ג'יין, ילדה מהכיתה של גרייס. שתי הבנות רצו לשחק בזמן שאנו משוחחות.
"מה נשמע?" היא שאלה והתיישבנו בכיסאות הכחולים,
"בסדר. את יודעת," אמרתי וחייכתי קצת,
"איך את? עברה שנה מאז התאונה." אמרה ועל פניה הבעה של עצב.
"כן, קשה קצת. גרייס כול הזמן שואלת על אבא שלה ואני פשוט ממציאה שהוא נסע לחו"ל ושהוא יחזור." אמרתי,
"זה הרבה יותר טוב מאשר שהיא תדע את האמת." הוספתי,
"צודקת." אמרה והמורה פתחה את הדלת,
"לורה וגרייס הלווטק." אמרה בעדינות ואני וגרייס נכנסנו.
"תראי,גרייס היא ילדה מצוינת. באמת. אבל יש רגעים שהיא מאבדת את זה לגמרי, ואני פשוט מעדיפה להוציא אותה מהכיתה." אמרה המורה וגרייס השפילה מבט,
"תראי אני יכולה להבין אותה, כיתה ד' זה קצת שונה במיוחד המעבר מהערים אז אני רוצה שנעשה הסכם קטן גרייס טוב?" אמרה המור ומשכה את שערותיה לקוקו מתוח. גרייס הנהנה באיטיות והמורה המשיכה לדבר.
"תראי, אם את תהיה תלמידה טובה, משקיענית, ותשבי בשקט לא רק בשיעורים שלי. אני מבטיחה לך אישית, שאת תצאי יום אחד מהלימודים מוקדם, ונלך יחד לשחק כדורסל." אמרה וחייכה חצי חיוך, מיד גריס הרימה את מבטה והחלה לחייך,
"כן בבקשה!" אמרה בהתלהבות,
"אז אנחנו נעשה זאת." אמרה וחייכה, חייכתי חזרה ויצאנו מהכיתה.
-"גרייס." אמרתי אבל היא המשיכה ללכת,
"גרייס!" הרמתי את קולי והיא עצרה,
"תראי, אני מצטערת. אני רוב הזמן לא בבית, ואבא נמצא בחו"ל כבר הרבה זמן. אז אני רוצה גם להבטיח לך משהו." אמרתי והתכופפתי,
"יום אחד, אני אסביר לך הכול. אני נשבעת." אמרתי והעברתי את ידי בשערותיה הבלונדיניות החלקות, היא המשיכה עם הפרצוף המבואס והסתובבה.
"גרייס.." אמרתי אבל היא כבר הלכה.
"בעיות משפחה?" שמעתי קול מאחורי, תפסתי את ידו וסיבבתי אותה לצד שמאל בחוזקה, הוא נחשף מולי וזה היה אריק,
"מה אתה עושה פה?" שאלתי וניתקתי את ידי מהאחיזה בידו.
"שמעתי על בעלך. מה קרה לו?" שאל בזמן שהוא משפשף את ידו השמאלית,
"תעזוב אותי." סיננתי והתחלתי ללכת.
"לורה! תעני לי!" הוא אמר וכמעט שכחתי שזה 'השם' שלי.
"מה אתה רוצה? שאני יאמר לך את האמת?! הייתה תאונת דרכים, אבא של גרייס ובעלי איבד את הזיכרון שלו. באתי לבקר אותו עד שראיתי אותו מנשק את האחות בבית החולים, הוא התחיל חיים חדשים. אז העדפתי לנתק את הקשר ממנו, להכחיש שהוא היה קיים. וכול עוד גרייס לא תדע מזה הכול יהיה בסדר!" צעקתי והדמעות לא עוצרות,
"העדפתי שהוא לא ייזכר בנו בכלל." הוספתי וסיבבתי את גבי, גרייס הייתה מאחורי והדמעות חונקות את עיניה. "הוא שכח אותי?" היא שאלה, עצמתי את עיניי לכמה רגעים אבל היא כבר ברחה.

נ.מ בת'
"קדימה כבר." התלוננתי והבטתי אל תוך עיניה של אמה,
"בסדר. אני רק צריכה את ההוכחה החותכת שג'קסון אכן עשה זאת." אמרה אמה וחיפשה בתוך מאגר של תיקיות,
"הנה זה!" היא אמרה והוציאה מסמך לבן שבו רואים תצלום ממצלמת האבטחה, וקישור לסרטון.
"עצרו!" שמעתי קול מאחורינו וטעינת אקדח,
"זואי.." אמרתי חלשות, היא זינקה עליהם מלמעלה, מהירה כרוח, שיספה את גרונם אחד אחד.
"את נכס טוב עבורי ועבור הצוות. תשאירי הודעה ונצא." אמרתי והיא חתכה את העור בבטן של השוטר, היא כתבה : "אופס עוד אחד. א.ג"
חייכתי חצי חיוך וצעדנו לעבר האנטי גואל הבא.