הגואלים פרק 6

פרק 7
3 שעות לפני כן…
נ.מ ברנס
"לוק ברונד, אני שם עלייך עין." אמרתי והלכתי מהמקום, אני יודע שהוא משקר. אני מרגיש את זה בעצמות שלי, בעורקים שלי.
"מפקד, יש משהו שכדי שתראה." אמר הבלש ווילאמס וצעד לעבר המחשב הנייד שלו. הוא הקליד דברים לא ברורים ואז נפתח חלון שמראה בדיוק מה קרה בבנק.
שלושה גברים שעטו מסכות נכנסו לבנק, כמו שאמר לוק.
"אתה מראה לי משהו שאני יודע כבר." אמרתי ועמדתי ללכת משם אבל אז ראו את לוק מפגין יכולות קרביות ופורק את האנשים מנשקם ומיד אחר כך הוא יורה בכתף שלו וצועד לעבר הדלפק.
"ידעתי!" אמרתי,
"תעצור את הסרטון." פקדתי עליו וזה מה שהוא עשה, הוא פענח את התמונה שבה ראו את לוק מביט אל תוך המצלמה וזהה משהו, "אדוני, זה לא יכול להיות." אמר הבלש בבלבול,
"מה?!" שאלתי בזעם,
"לוק ברונד מעולם לא נברא, הוא אף פעם לא היה חי. לעומת זאת, אריק ברונד חי והתגורר יחד עם 3 אנשים אלמונים בניו ג'רזי. אתה לא חושב ש.." הוא אמר,
"מהר תכינו את הניידות! יש לנו גואל לעצור." אמרתי והכנתי את הנשק שלי.

3 שעות אחר כך..
נ.מ אריק
"אתם לא יכולים לעשות את זה! תשחררו אותי!" צעקתי וניסיתי לצאת מהאזיקים,הם היו דבוקות בחוזקה אל השולחן,
"ככל שתדבר יותר כך אתה תמשיך לשבת פה." אמר ברנס וחייך,
"אני צריך עורך דין לפני שאתה מתחקר אותי," אמרתי וניסיתי למשוך זמן לחצתי על כפתור המצוקה לגואלים כאשר ראיתי אותו אז הם אמורים להיות כבר פה.
"בהתחשב בעובדה ששמך הוא לא לוק ברונד, ושאתה יצרת את הפצע שקיבלת אתה נחקר כרגע ללא אפשרויות נוספות." אמר ברנס והתיישב על הכיסא.
"אז לוק ברונד, שים את כף ידך כאן." אמר וגרר לעברי את מכונת הפוליגרף, הרמתי את ידי ושמתי אותה על המכונה, היה אדם נוסף בחדר שבדק את התוצאות יחד עם ברנס.
"האם שמך המלא הוא לוק ברונד?" הוא שאל ועל פניו הבעה רצינית.
"לא." אמרתי וגלגלתי את עיניי, המכונה הוציאה דף מלא קווים לא מוסברים.
"הוא אומר את האמת." אישר האדם הנוסף,
"מדוע שיקרת בנוגע לשמך המקורי?" שאל,
"סיבות אישיות." חייכתי,
"תאמר לי." הוא סיננן בין מילותיי,
"שיקרתי בנוגע לשם שלי כי אני לא אהבתי את השם המקורי שלי." שיקרתי, המכונה הוציאה את אותו דף עם הקווים הלא מוסברים, האיש אמר
"הוא משקר."
"תאמר לי את האמת!" הוא צעק,
"לא רוצה ולא רוצה." התגרתי בו הוא כיווץ את ידו לאגרוף בזעם,
"המפקד ברנס, אני לא רוצה להזכיר לך מה העונש על אלימות כלפיי הנחקר." הוא אמר והתקרב אל המפקד ברצינות, ברנס הרפה את ידו.
"אתה צריך הפסקה?" הוא לחש לו, ברנס הכה את פניו של האיש ואחז בחולצתי בחוזקה.
"אתה יכול להמשיך ככה כול היום מצדי, אני יודע מי אתה. את אריק ברונד, ואתה גואל! ואין שום דבר שיגרום לי לשנות את דעתי כלפייך וכלפי החברים שלך." הוא אמר בזעם,
"תוריד אותו" קול נמוך נשמע מאחור, ארבעת הגואלים היו מאחוריו וג'קסון בראשם.
"ארבעה?" הוא שאל וכולו מבולבל,
"אמרתי לך. אני לא גואל." משכתי בכתפיי,
"עצרו!" הוא אמר וכיוון את האקדח לעברם.
"לא מתחשק להם." לחשתי לו ופרקתי אותו מהנשק הוא הסתובב לעברי וחץ אדום חדר אל ליבו. מיד הסתובבתי כאשר רייצ'ל הייתה היורה, והיא ירתה מהגג הסמוך.
"רייצ'ל!" צעקתי ושלי רצה לעבר החלון היא מתחה את החץ על החוט, וירתה את החץ. הרעש פילח את האוויר והחץ פגע ברגלה, היא נאנקה לכמה רגלים והמשיכה לרוץ בעודה צולעת.

נ.מ בת'
"איזה מטומטמת." רייצ'ל קיללה, היא שלפה את החץ מרגלה וחור נוצר ברגלה, חייכתי חצי חיוך.
"הוא אמר שהוא שולח את החברה הבאה לכאן." אמרתי והבטתי אל הנוף עוצר הנשימה של העיר.
-"סליחה?" נערה סיננה מאחורינו, סיבבתי את מבטי וראיתי שהיה לה שיער חום ועיניים כחולות בהירות. היא הייתה רזה ושפתיה דקיקות.
"אמרו לי שאוכל להתנקם ברוצחים של הוריי." היא אמרה,
"מי רצח את ההורים שלך?" שאלה רייצ'ל בעודה עוטפת את הפצע שלה,
"ג'קסון קרסני." היא אמרה וחייכתי חצי חיוך.
"ברוכה הבאה." אמרתי וקפצתי מהגג היישר אל הרצפה, עבר שם רק אדם אחד, הוא לבש מעיל סוודר והביט בי מהרגע שהגעתי לשם.
"הגיע הזמן שלכם ליפול!" הוא אמר והוציא שתי פגיונות, רייצ'ל ירתה עליו חץ והוא נהרג.
"גואל." אמרתי ונדתי את ראשי באיטיות,
"מתי תלמדו לא להתעסק איתנו," נאנחתי ונעלמתי עם שאר הצוות.