הגואלים פרק 3

פרק 3
נ.מ ג'קסון
"דו"ח מצב." אמר המפקד,
"לפי דעתי, יריית החץ באה למעלה, אם תביטו בחדירת החץ אל הגוף תשערו שהחץ בא מגובה. עכשיו המקום היחיד שאפשר לירות ממנו הוא על גג הבניין שסמוך לסמטה, אז לערכתי הגבר או הגברת תקפו אותו מלמעלה ושהם היו טובים ביריית חיצים." אמרתי והבטתי על הגג.
"זה ברור שזה הגואלים." סיכם המפקד והזדקפתי.
"מדוע?" שאלתי, "האדם הזה היה כמו רוח רפאים בשביל המשטרה, אי אפשר היה לתפוס אותו. הוא סחר סמים לעירנו, עכשיו אם מביטים על הרוצח שהם תפסו יש קשר ברור ביניהם." אמר המפקד,
"אני לא חושב שהם רוצחים, אדוני." אמרתי ושילבתי ידיים, -"זאת אומרת, אם הם היו רוצים לרצוח את הפושע ההוא אני חושב שהם היו עושים זאת כבר."
"יש משהו בדברייך. אני אבדוק זאת עם עדי הראייה ואדכן אותך." אמר וצעד לעבר הניידת שלו.
נאנחתי והבטתי בגג.

נ.מ אריק
הייתי לבוש כמו שצריך, המסכה הייתה על פניי. הכפפות הירוקות מכסות את ידיי והזק'ט השחור מסתיר את גופי.
"תראו מי כאן. פקיד הבנק." שמעתי קול מאחורי, הסתובבתי מיד והאישה האדומה הייתה שם, היא לבשה ז'קט אדום ומכנס צמוד בצבע אדום- כתמתם. עיניה היו בצבע כחול קלוש, שפתיה היו דקיקות ואדומות,. היא הייתה רזה מאוד והיא פסעה לעברי כאשר נשמע הרעש של העקבים על הגג.
"תראו מי כאן, גברת חסרת חיים שרוצחת אנשים." עקצתי וכיווצתי את ידיי לאגרוף.
"עדיין לא הצלחתי לעלות על כל הגואלים, אבל ביינתים אחד לי אפס לגואלים." היא אמרה וחייכה חצי חיוך.
"אתה חייב להבין שהוא עשה פשעים, רצח את האישה היחידה שיכלה לעמוד מולו ולנצח." היא אמרה,
"לשנינו יש את אותה מטרה, להחזיר את העיר לימיה הטובים. בלי פשעים ובלי רוצחים רק שהדרך שבה אנו עושים זאת שונה, אתם מכניסים אותם לכלא שישאיר אותם למשך 15 שנה אני הורגת בשביל הצדק. תאמין לי ככה או ככה אתה תבין שאני צודקת, וברגע שתבין זאת אני כאן." היא אמרה וקולה היה מעודן. היא זרקה לעברי כרטיס ועליו מספרים אקראיים, הרמתי את מבטי והיא כבר לא הייתה שם.

"אתה בטוח שזה מה שהיא אמרה?" שאל ג'קסון, ישבנו כולם במעגל וחשבנו מי היא יכולה להיות.
"לא הצלחתי לתפוס את רנג'ינן. אנסה אחר כך." אמרה שלי,
"כן, היא אמרה שהמטרה שלנו היא אותה מטרה, רק שהדרך שונה." אמרתי ונשענתי על הספה.
"היא אמרה לך עוד משהו? נתנה לך משהו?" שאל ג'קסון והביט אל תוך עיניי, הנהנתי לשלילה.
"אתה משקר!" הוא קפץ ממקומו והתקרב אליי.
"אוקי, היא נתנה לי את הפתק הזה." אמרתי וזרקתי את הפתק אל השולחן.
-"54638921" קראה אמילי ועיניה נפערו, היא מיד זינקה אל המחשב והקלידה במהירות.
"קראתי על המספר הזה, זו הייתה הוכחה היחידה שיכלה להפיל את רנג'ינן על בטוח." אמרה אמילי, היא הריצה מיליון קודים ודברים כאלה של מחשבים ועצרה לפתע.
"תראו!" אמרה אמילי, מיד רצנו לכיוונה.
"זה החומר נכון?" גרי שאל והריח מתוך השקית הלבנה את הסמים.
"כן, לא תוכל למצוא חומר טוב יותר מזה." אמר הסוחר סמים וחייך,
"יופי. הנה הכסף שלך." אמר גרי והשליך לרצפה ערמה של שטרות, מיד הסוחר דחף זאת לכיס והלך.
"זאת ההוכחה שיכלה להפיל אותו סופית." אמרה אמילי וחייכה.
"אבל איך הוא ידע שלידיה מחזיקה בראייה הזו?" שאלתי,
"חכה." היא אמרה והמשיכה להקליד במהירות, המצלמה הייתה של בית המשפט. ראו בבירור כיצד לידיה מראה לרנג'ינן את הראייה החדשה. הוא הנהן לחיוב היא יצאה למחוץ לבית המשפט. עברה בכביש ואז היא נדרסה מי שהיה ברכב היה רנג'ינן.
"איך המשטרה לא עלתה על זה עד עכשיו?" שאלה שלי.
"כי זה שייך לבית המשפט העליון, הקלטת הזו נמחקה אבל הצלחתי לשחזר אותה באופן פיראטי." הסבירה אמילי.
"אז עכשיו אנחנו יודעים שרנג'ינן רצח אותה, ולא גרי." אמר ג'קסון,
"בואו, יש לנו דיבור קטן עם רנג'ינן." הוסיף ג'קסון וצעד לעבר מחסן הנשקים, חייכתי חצי חיוך ויצאנו