הגואלים פרק 22

פרק 22
נ.מ בת'
"קדימה. אם אנחנו רוצים לחיות אנחנו חייבים ללכת להשיג אוכל.." אמרתי חלושות ונעזרתי בעץ מכדי לקום.
"בסדר.." אמר אריק חלושות וקם בעזרת ידו השמאלית. היער היה מלא בעצים, ידיי רעדו וניסיתי לעצור אותם.
"יש שם אשכול בננות.." אמרתי חלושות והצבעתי על ענף של אחד העצים, כבר לא הייתי בטוחה אם זו הזיה או הדבר האמיתי אבל החלטתי שאני לא הולך לחכות.
"חייבים לטפס לשם.." אמר אריק,
"אבל איך?" שאלתי חלושות והושטתי את ידי. כאילו שזה יעזור. לפתע הבננות נפלו אל ידינו, אחזתי בהם והתיישבנו לאכול, קילפתי במהירות את הבננה ונגסתי בה. וואו כמה שהתגעגעתי לטעם של הבננה, לטעם הרך והמתוק הזה שמתגלגל על הלשון. חייכתי עד כמה שיכולתי והמשכתי לאכול, גם אריק היה נראה לא פחות מאושר כמוני,
"אנחנו חייבים לשתות גם." אמרתי תוך כדי הביס,
"איפה נשתה מים? המים היחידים שמקיפים אותנו הם מי מלח." אמר אריק וגמר לאכול את הבננה, הוא מיד קילף עוד אחד והחל ללעוס.
"אנחנו צריכים למצוא מעיין, או נחל, חייב להיות פה לפחות נחל קטן.." אמרתי וקילפתי עוד בננה,
"גם אם זה אומר שנצטרך לחפור בחול עד שנצליח להגיע למים שבתוך האדמה זה מה שנעשה." אמרתי וגמרתי את הבננה השנייה, החלטנו להשאיר עוד בננות למקרה שנהיה רעבים אחר כך, אריק הוריד את החולצה בעזרת יד אחת בלבד, כי היד השנייה שלו שבורה. שמנו את הבננות על החולצה וקשרנו את החולצה כמו שקית.
"קדימה בואי נמשיך.." הוא אמר, ראיתי צלקות על גופו של אריק, הם היו זוועתיות. צלקת לבנה בצורת טפר עברה מצלעותיו ועד האגן השמאלי, הייתה לו עוד צלקת בצורת משולש מוזר. היו לו שישה קוביות וגופו היה רזה, נשכתי את שפתי התחתונה והחלטתי לשאול
"איך קיבלת אותם?"
"את אלה?" הוא שאל, והביט על חזהו.
"אני מעדיף שלא לדבר על זה.." הוא אמר והרגשתי עוד יותר סקרנות עוברת דרכי, עצרתי והוא נעצר אחריי.
"אני לא זזה עד שאתה אומר לי ממה זה." שילבתי את ידי והחלטתי להיות עקשנית.
"אימא שלי הייתה מתעללת בי שהייתי קטן, היא הייתה שמה את הסכין על הגז וכאשר הלהב היה לוהט היא הייתה שורטת את עורי לשעשוע. וכאשר בכיתי היא הייתה זורקת אותי על השולחן, ג'קסון מצא אותי אחרי שלוש עשרה שנה והוא עזר לי לברוח ממנה. ומאז אני חייב לו את חיי." אמר והעביר את ידו על הצלקת בצורת משולש.
"וזה קיבלתי כאשר ניסיתי לעצור אותה מלעשות זאת שוב, אבי היה חוזר הביתה וכאשר היא הייתה מספרת לו הוא היה לוקח את המזלג ומכניס אותו אל תוך החזה שלי, בטענה שכך אני אגדל כוח וסיבולת וגם משמעת." הוא אמר והתקרבתי אליו,
"זה הסיפור הכי עצוב ששמעתי בעולם." אמרתי והבטתי בו, הוא רק משך באפי והתקדם גם לעברי, נעמדנו אחד מול השני, הבטתי אל גופו והעברתי את ידי בצלקותיו, עורו סמר ומיד הבטתי בו.
הוא התקרב אל שפתיי, ואני העברתי את ידי בשערותיו שצמחו לשיער ארוך.
"אני לא בטוח שכדאי לנו-" הוא אמר אבל מיד דחפתי את עצמי אל שפתיו, הוא ליטף אותם כמו מלאך רך. הסטתי את פניי לצד והוא הזיז את עצמו בהתאם, הוא העביר את ידו לעבר אגני והנשיקה נהפכה לאגרסיבית.
התנתקנו כאשר שנינו נבוכים.
"מה קרה כאן?" הוא שאל וחייך חצי חיוך קלוש,
"משהו שאסור היה לקרות. בוא נשכח מהנשיקה ופשוט נתמקד בלמצוא נהר שיכול לספק לנו שתייה.." אמרתי וניסיתי להתחרט על מעשיי וכך גם הוא ניסה.