הגואלים פרק 21

פרק 21
נ.מ ג'קסון
לאחר המהומה שקרתה הכניסו אותי לתא מתחת לאדמה, לחשוב על מה שעשיתי. הרופא שבדק את הרוצח קבע את מותו על המקום.
"אין לי כבר כוח.." נאנחתי והשענתי את ראשי על הקיר הלבנים.
"ברוכה הבאה." שמעתי קול זעיר ורך קורה בשמי, הדמות התקדמה ככל שהיא התקדמה היא התנמכה ולבסוף הגיעה לגובה של 1.20 מטרים.
"מי את?" שאלתי חלושות,
"אמנדה ספקטוב." היא אמרה והייתה מאחוריה עוד נערה, היא הייתה גבוהה יותר והיא הביטה בי בכעס,
"ומי את?" שאלתי והבטתי בנערה, היא לא ענתה.
"בטיקס אלגמגטיין" ענתה הילדה ונשענה על הקיר גם כן,
"שאלתי אותה לא אותך" אמרתי,
"היא אילמת." סיננה אמנדה.
"אז איך נכנסת לכלא?" שאלה והתיישבה לידי,
"אני הייתי גואל." אמרתי ועיניה נפערו
"שאר הצוות שלך כאן?" שאלה בהתלהבות, הנהנתי לשלילה ואמרתי
"הם בדרך לברזיל להתחיל חיים חדשים, ואני נתקעתי כאן בגלל שהשוטרים עצרו אותי שנייה לפני שעליתי על המטוס." אמרתי והבטתי לטלוויזיה שהייתה מחוץ לתא,
"איך אתם נכנסתם?" שאלתי,
"אני בטעות שדדתי שלושה בנקים והרבצתי סוהר ונכנסתי לכלא כאן מתחת לאדמה.." אמרה והמשיכה לספר על חברתה
"והיא דרסה את החבר לשעבר שלה למוות, ומרוב ההלם היא איבדה את היכולת לדבר." היא השפילה את מבטה,
"הכתבה של.." שמעתי את קול השדרן והוא נקטע לפתע,
"שלום לכם" הסטתי את ראשי לעבר המסך וראיתי את הפנים של אבי כאשר הם מכוסות במסכה שחורה.
"בטח שמעתם על הכנסתו של מפקד הגואלים לכלא. ואני כאן כדי לספר לכם את האמת," הוא אמר בקול מסתורי ומצמרר
"אין לכם לאן לברוח, כול העיר מכוסה באנשים שמשרתים אותי. ועכשיו שהגואלים מחוץ לתמונה אני יכול לשוט על העיר הזו ובקרוב על כול אמריקה. הם נראים לכם חברותיים, אנשים שלא עושים הרבה מלבד לחיות את החיים. אבל זה שקר. הם רק מחכים שאני אתן את הסימן והם יתחילו לחטוף את ראש העיר הנחמד, ואנחנו נענה אותו עד שיתחנן שנהרוג אותו, תביטו למשל בג'קסון, המפקד של הגואלים, פניו מצולקות בזכות אנשיי, ההודעה הזו היא בשבילך ראש העיר פרקר אין לך לאן לברוח ממני לא משנה כמה שומרים תמנה לעצמך, לא משנה לאן תברח אני אמצא אותך ואנשיי יחטפו אותך. יש לך 24 שעות לברוח לאן שתרצה, אני מחכה שהשעון ייפסק ואנשיי יתחילו." הוא אמר איטיות והשידור חזר לשדרן,
"בודקי הערוץ מנסים לבדוק מה קרה כאן.." אמר השדרן אבל לא יכולתי להקשיב, רק הסטתי את ראשי לעבר הילדה.
"אני חייב לברוח מכאן." אמרתי,
"מה למה?" שאלה הילדה,
"כי ברגע שהשעון הזה יגיע לאפס ראש העיר יעלם באופן מסתורי ורק אני יודע לאן הוא ייקח אותו ואיך להביס אותו." אמרתי במהירות וקמתי, הנחתי את ידיי על הסורגים,
"סוהר!! אני חייב לצאת מכאן!" צעקתי וניסיתי לשבור את הסוגרים,
"מה הולך כאן?" שאל הסוהר, תפתי את ראשו ודפקתי אותו בחוזקה על הסורגים, הסוהר התעלף ולקחתי לו את המפתח.
"יש לכם הזדמנות לעשות דבר חדש, לנקות את הכול ולנסות להציל את העיר הזו. תצטרפו אליי" אמרתי והבטתי בילדה, "תרוץ אנחנו נעכב אותם" היא אמרה ויצאה מהתא יחד עם הנערה.
רצתי לעבר המדרגות שמובילות אל יציאת החירום,
"יש לנו מצב חירום!" צעק סוהר והחל לירות כדורים לעברי, התחמקתי מהם. שלושה סוהרים רצו לעברי, אחד מהם ירה לעברי, קפצתי והכדור פגע בסוהר שהיה מאחוריי, השלכתי את הגופה שלו על המדרגות ושברתי את המפרקת של הסוהר שירה, הסוהר האחרון הביט בי בפחד.
"תשכב על הרצפה, ותעשה כאילו פגעתי בך." סיבבתי את עיניי ויצאתי מדלת החירום, החצר הייתה ריקה מאנשים והיו גדרות עם חוטי תיל עליהם, אזעקה נשמעה וחצי מהסוהרים יצאו החוצה כדי לנסות לתפוס אותי. הורדתי את החולצה בעודי רץ והנחתי אותה על חוטי התיל, טיפסתי מעל הגדר והנחתי את ידיי על החולצה שכיסתה את חוטי התיל, קפצתי מהגדר היישר אל האדמה לקחתי את חולצתי וברחתי מהר ככל שיכולתי.