הגואלים פרק 2

פרק 2
נ.מ אריק
"מספר חשבון?" אמרתי והבטתי אל הלקוח, הוא היה בעל שיער שחור עם ברק, עיניים כחולות עם ניצוץ ושרירי. הוא הביט אל תוך עיניי דרך שמשת המגן שהפרידה בינינו והוא ענה:
"9436" הוא היה נראה לחוץ ומתוח, הוא דפק עם האצבע על השולחן במהירות, והוא החל להזיע
"נו כבר!" הוא צעק, הקלדתי את המספר במחשב, והמשכתי להביט בו.
"אני רוצה לבצע משיכה." הוא אמר והפסיק עם הדפיקות.
"מה סכום המשיכה, אדוני?" שאלתי וניסיתי להיות הכי מכובד שיש
"7,000,000 דולר." הוא אמר ועיניי נפערו, למה שהאדם הזה ירצה לבצע משיכה של 7,000,000 דולר.
"אתה בטוח?" שאלתי והבטתי אל תוך עיניו, -"כן פשוט תביא את ההכסף." הוא אמר וגמגם טיפה,
"אוקי." אמרתי והוצאתי לו 7,000,000 דולר במזומן, הנחתי את הכסף על השולחן והעברתי אותו דרך החור שהיה בשמשה.
"תודה רבה." הוא אמר, וקם מהכיסא הוא צעד לעבר הדלת ויצא כאשר רגלו רועדת,
"אדוני, אני צריך לצאת מוקדם. אני לא מרגיש טוב." אמרתי ועקבתי אחרי הלקוח עם העין,
"אתה בטוח?" הוא שאל,
"כן כן, פשוט אני מרגיש חולה קצת." אמרתי והבטתי חזרה אל הבוס.
"אוקי." הוא אמר ומשך בכתפיו, מיד הלכתי בקצב מהיר אחריי הלקוח, המכוניות עברו בקצב מהיר בכביש, והלקוח החל לרוץ, או יותר נכון לברוח. רצתי אחריו והוא פנה לסמטה חשוכה.
"הי!" אמרתי אבל הוא נעלם ולא היה שם.
"יחסית לפקיד בבנק אתה ספורטיבי מאוד." הוא אמר והביט מאחוריי,
"תאמר לי למה משכת כול כך הרבה כסף." אמרתי,
"כל אחד והסודות שלו." הוא אמר והתקרב אליי. שילבתי את ידיי והבטתי בו.
"תאמין לי, מי כמוני יודע." אמרתי והתקדמתי גם אליו.
"אז תקשיב לי, תלך כי אתה לא רוצה להיות פה עוד מעט." הוא אמר,
"תאמין לי, אני נשאר כאן." אמרתי בהתגרות והתחלתי לרוץ לעברו, הוא לא היה מוכן ונפל על הרצפה קיפצתי ונחתי על הבטן שלו,
"קדימה! תענה לי מי אתה?" אמרתי, והרמתי אותו מהחולצה.
לפתע חץ נורה וחדר מגבו היישר אל החזה שלו, החץ היה בצבע אדום בוהק האיש נפל מידיי והבטתי לחלון, הייתה שם אישה בעלת חליפה אדומה שהסתכלה עלינו, היא אחזה בקשת אדומה אך לא יכולתי לזהות את הפנים שלה.
"אתה בטוח?" שאל ג'קסון כאשר עדכנתי את הצוות על האישה ההיא.
"כן, הוא גם היה לחוץ, כאילו הוא ידע שהוא הולך למות." אמרתי ונזכרתי איך האדם דפק במהירות על השולחן, והחל להזיע.
"אז יש לנו אויבת חדשה." סיכמה שלי,
"לא כל כך. בדקתי עכשיו את הצילומים ששלחת לי, האדם הותאם כגרי מנרוס, אדם שהיה משלם בסכומים עצומים בשביל לקבל מנות ענקיות של סמים. כתוב פה שהוא נשפט בבית המשפט המחוזי, התובעת הייתה לידיה פנרצ'רק אך הראיות שלה לא היו בדיוק מספקות. כאשר היא גילתה ראייה חדשה שהייתה בטוח מפילה את גרי, היא נרצחה. אומרים שזה היה תאונת פגע וברח." אמרה אמילי,
"רק לי נראה שזה צירוף מקרים שדווקא שהיא מגלה את הראייה היא נפגעת בתאונת פגע וברח?" אמרה שלי והבלבול נוצר,
"מה עוד כתוב שם?" אמרתי, אמילי הביטה על המסך והקלידה במהירות.
"השופט היה לונקס רג'ינן, ברגע שהתובעת, לידיה, נדרסה למוות הוא החליט שהתיק סגור ושהאשמות מבוטלות. עד היום לא הבינו את הסיבה לכך." היא הוסיפה, ג'קסון קם מהמקום.
"לאן אתה הולך?" שאלתי,
"יש לי עניינים במשטרה, שלי ואריק אתם תהיו אחראיים על האישה האדומה, אמילי תחפשי עוד דברים שיכולים לרמז מי האישה הזאת, כול משהו חדש שאת מוצאת לעדכן אותי." הוא אמר ויצא מהמחבוא.
"אני חושב שאני יכול למצוא רמזים על האישה. שלי בואי, אנחנו זזים." אמרתי ותכננתי שנלך למקום הרצח.
יצאנו והתחלנו ללכת "אז איך ידעת שיש לו משהו?" היא שאלה אותי,
"הוא הזיע, דפק עם האצבע במהירות על השולחן, ומשך 7,000,000 דולר מהבנק." אמרתי,
"מחשיד." היא אמרה וחייכה לכיווני, שתי שורות של שיניים צחורות הופיעו מולי והמשכנו לצעוד לעבר המקום.
לבסוף הגענו והמקום היה מפוצץ בשוטרים, ניידות חנו ליד הסמטה.
"מה קרה פה?" שאלתי, כאילו לא ידעתי.
"אני הבלש ווילאמס, האזור הזה הוא זירת פשע, התבצע כאן רצח. אנא התרחקו מהזירה." הוא אמר, ג'קסון התקדם לעברנו ואמר.
"מה קורה פה?" שאל ג'קסון והוא היה לבוש במדים,
"האזרחים האלה עברו כאן, ביקשתי מהם להתרחק מהמקום." הסביר ווילאמס.
"אני אטפל בהם." אמר ג'קסון והניח את ידו על הכתף של ווילאמס.
"האישה ירתה מהגג שם." אמרתי והצבעתי על הבניין שהיה סמוך לסמטה, ג'קסון הנהן לחיוב
"הם חושבים שהגואלים קשורים לזה."אמר ג'קסון,
"אז תשכנע אותם שלא!" לחשתי לו,
"אני חושבת שאנחנו צריכים להתפצל, אתה תלך לאישה האדומה ההיא שם, אני אלך ללונקס רג'ינן ואדבר איתו." היא אמרה וכיווצה את ידה לאגרוף,
"סבבה." אמרתי והתפצלנו.