הגואלים פרק 15

פרק 15
נ.מ ג'קסון
הם רודפים אחריי.
המשטרה, עם הניידות המהירות שלהם והקול המחריד של הסירנות.
האנטי גואלים, שרוצים להרוג אותי בגלל שהבוס שלהם משקר וגורם להם להאמין שרצחתי את אהוביהם.
"תעצור!" אני שומע את קולו של הבלש ווילאמס, אך אני לא עוצר טיפסתי על סולם שהוביל למדרגות שהיו בצד שמאל של הבניין הם היו מברזל. נעמדתי בקצה הבניין, הוא היה גבוה ולא הייתה לי דרך לברוח, רציתי לחזור חזרה אבל הוא כבר היה שם.
"בבקשה! את היית חלק מהגואלים את לא יכולה לעשות את זה! אריק אוהב אותך!" אמרתי והתחננתי שתרחם עליי,
"אני מצטערת. הם מאיימים להרוג אותה הבת שלי קודמת לכול.." אמרה ג'ולין, היא כיוונה את האקדח שלה לכיווני והחלה לרעוד,
"סליחה.." היא אמרה חלושות וירתה. הירייה פגעה בי ונפלתי מהגג היישר אל הרצפה.

לפני 24 שעות…

"תעזוב אותי כבר!" אמרתי ודחפתי ממני את אריק, הוא חייך ורצה שנמשיך להילחם.
"אני אביס אותך שוב." איימתי,
"נראה אותך!" הוא התגרה והושיט את אגרופו לעבר פניי, הזזתי אותם לצד שמאל ותפסתי את זרוע שלו סיבבתי אותה והפלתי אותו על הרצפה.
"אמרתי לך.." חייכתי והרמתי את מבטי לעבר הדלת, היא נפתחה וג'ולין נכנסה.
"היי," היא אמרה, מיד אריק העיף אותי ממנו והתקדם לעברה.
"מה קורה?" הוא שאל והתקרב אליה היא התרחקה ממנו והוא היה מופתע.
"עשיתי את מה שביקשת. מצאתי את כול המידע על בת'ני קרסני. אמילי עזרה לי עם זה קצת, אם תזדקק עוד משהו תקרא לי בקשר." היא אמרה והסתובבה.
"מה קורה?" שאל אריק ואחז בזרועה, היא הורידה את ידו ממנה.
"הוא חזר." היא אמרה,
"מי?" שאל אריק, הרגשתי שזה כמו טלנובלה.
"אבא של גרייס. הרנולד." היא אמרה,
"אז מה הבעיה שנהיה ביחד?" שאל אריק בתמימות,
"אני מצטערת. מגיע לגרייס את אביה, לא עוד חבר של אימא שלה." היא אמרה והתרחקתי מעט,
"אז אני הייתי עוד חבר בשבילך?" הוא אמר והסתובב בעצבנות,
"לגרייס מגיע את אבא שלה!" היא אמרה,
"ומה מגיע לך?! מישהו שהרגע בא ואמר בואי נחזור להיות ביחד כי אני האבא הביולוגי של הבת שלך ויום אחרי זה מזיין את האחות שלו?!" הוא צעק וג'ולין סטרה לו, ראשו נשמט לצד.
"שלא תעז לדבר איתי יותר." היא אמרה והדמעות חנקו את עיניה.
"תתרחק ממני." היא אמרה כאשר הוא ניסה להתקרב להסביר לה שזו הייתה טעות. היא יצאה מהמחבוא וצעדה לעב המכונית שלה.
"פישלת בגדול אחי." אמרתי ומשכתי בכתפיי,
"מה אתה מבין?!" הוא צעק ובעט ברצפה.
"היי זו רצפה חדשה!" אמרתי,
"תפסיק לעשות מכול דבר בדיחה!" אמר אריק והלך לחדרו כאשר הוא עצבני.
"אני שונא את החיים האלה!" הוא צעק מחדרו.
"תן לו זמן להירגע.. הוא בסוף יירגע." אמרה שלי כאשר עמדתי לצעוד לחדרו, הנהנתי לחיוב והתיישבתי על הספה כאשר אני שומע את הבכי שלו והכאב שלו.