הגואלים פרק 12

פרק 12
נ.מ אריק
התהלכתי ברחובות העיר, הלכתי לאן שרגליי ייקחו אותי.
הגעתי לבית הספר של גרייס, נעצרתי לפני שעברתי את הכביש ופשוט ישבתי והתבוננתי בו.
"מה אתה עושה כאן?" שמעתי את קולה של ג'ולין, היא באה מאחוריי וישבה לידי.
"סתם, יצאתי לרוץ קצת והגעתי הנה." אמרתי וחייכתי חצי חיוך,
"בדיוק 10 דקות לפני שאני באה לאסוף אותה. צירוף מקרים." היא אמרה וחייכה, הסמקתי קצת והתקרבתי אליה. היא רכנה לעברי והביטה בשפתיי ואז בעיניי, שמתי את שפתיי על שפתיה והעברתי את ידי דרך שערותיה היא הזיזה את ראשה בהתאם ושערותיה החלו להתנופף ברוח.
התנתקנו לרגע.
"אני אוהב אותך." אמרתי וליטפתי את הלחי שלה,
"אני גם אוהבת אותך פקיד-בנק-עלוב שכמוך" היא אמרה ופלטתי נחירה, המשכנו להתנשק עד שהצלצול עצר אותנו. מאות ילדים רצו מהשער אל המכוניות של ההורים שחיכו להם, ולבסוף גרייה יצאה, ביישנית ונבוכה.
ג'ולין קמה והתקדמה לעברה, הלכתי אחריה.
"אימא!" היא אמרה והחלה לבכות, ג'ולין חיבקה אותה.
"מה קרה?" היא שאלה אותה.
"אני שיחקתי בהפסקה ו.. ואז ראיתי את מי שחטפה אותנו, ואז ראיתי אותה גם בשיעור, וגם בסוף." היא אמרה כולה נסערת, התכופפתי כדי לדבר איתה.
"גרייס, תראי לי איפה היא הייתה, כדי שאני אדווח לצוות שלי ונתפוס אותה." אמרתי וחייכתי לעברה,
"הנה היא!" היא צרחה והצביעה על עץ, זזתי כדי לבדוק עם היא באמת שם. אבל היא לא הייתה שם.
"אימא היא מתקרבת!" גרייס אחזה בידה ומשכה אותה לכיוון אחר,
"אימא בבקשה!" היא החלה לצרוח,
"מה קרה? אין פה שום דבר." אמרה ג'ולין שניסתה להרגיע אותה.
"אימא!!" היא המשיכה לצרוח והדמעות ירדו בקצב מפחיד.
"לא!" היא צעקה ועזבה את ידה של ג'ולין היא רצה לכביש ומכונית שחורה עברה שם.
"גרייס!" צעקה ג'ולין, מיד רצתי ודחפתי את גרייס מהכביש והמכונית פגעה בי, היא המשיכה לנסוע ואני שכבתי שרוע על הכביש.
"לא! אריק" היא צעקה ורצה לעברי.
"אני בסדר.." אמרתי חלושות וקמתי באיטיות,
"תודה לאל." היא אמרה כאשר ראה את מגן הכדורים שהיה מתחת לחולצתי, הוא הגן על הגוף שלי ברגע שהמכונית התנגשה בבטני. היא חיבקה אותי וגרייס חיבקה גם כן.
"אימא.. היא מסתכלת עלינו." אמרה גרייס והצביעה על העץ שהיה בצד הכביש,
"אין פה שום דבר גרייסי." אמרה ג'ולין והעבירה את ידה בשערותיה, קמנו והתהלכנו ברחובות.
"אימא אני רוצה ללכת הביתה. היא עוקבת אחרינו." היא אמרה,
"אני חושבת שאני אקח אותה לפסיכולוג." אמרה ג'ולין.
"אני שמחה שאתה חי." היא חייכה ונישקה אותי נשיקה חטופה.
"ביי ארינקו." אמרה גרייס והתחלתי לצחוק,
"אז מהיום תקראי לי ארינקו." אמרתי והיא חייכה. היא ואימה צעדו אבל גרייס הסתובבה ורצה לעברי היא חיבקה אותי ואמרה
"אני אוהבת אותך ארינקו. הלוואי ואתה היית אבא שלי." היא אמרה וחייכתי חצי חיוך, הרמתי את מבטי לג'ולין היה דמעות בעיניים, היא חייכה ולקחה את גרייס הביתה.