הגואלים פרק 11
פרק 11
נ.מ ג'קסון
פקחתי את עיניי, שכבתי במיטה עם מצעים אדומים, הייתי ללא חולצה והייתה לי תחבושת על הבטן ועל הכתפיים, קמתי מהמיטה ופניי כאבו בטירוף התחלתי להתהלך בחדר וראיתי מראה בצד החדר, הלכתי אליה והבטתי בפניי הם היו אדומות ומלאות בצלקות קילופים, היו לי זיפים חומים על סנטרי. נגעתי חלושות בפצע המחריד והורדתי את ידי משם.
"בוקר טוב." אמרה שלי ששילבה ידיים.
"מה? מה קרה לי?" שאלתי והבטתי בה.
"האנטי גואלים. הם עשו משא ומתן ולקחו אותם בתמורת ג'ולין והילדה שלה גרייס." היא אמרה, את זה דווקא זכרתי אבל החלטתי לשתוק.
"ואז הם עינו אותך ושרפו לך חצי מהפנים." היא אמרה ופלשבקים הכו בזיכרונותיי. שבו שלושה שומרים מקרבים אותי בכוח לקערה מלאה בלבה והלבה נוגעת בעורי ושורפת אותה.
"נזכרתי.." אמרתי חלושות וגירדתי את עורפי.
"אני כול כך מצטערת שלא באנו קודם.." היא אמרה והתקרבה לעברי,
"ניצחתם אותם?" שאלתי, היא הנהנה לשלילה.
"ברגע שראיתי אותך, אנחנו ברחנו כדי שלא יהיו עוד פצועים." היא אמרה והביטה אל תוך עיניי,
"אני כול כך מצטערת." היא אמרה והדמעות חנקו את עיניה, חיבקתי אותה והיא הסתירה את פניה עם ידיה.
"זה בסדר." אמרתי והעברתי את ידי בשערותיה.
"לא זה לא." היא אמרה והמשיכה לבכות. התנתקנו מהחיבוק וצעדתי לעבר הסלון, כולם קמו ברגע שראו אותי. "ג'קסון.." אמר אריק בעצב.
"למה אתם נראים כאילו לא ראיתם אותתי שלושים שנה? זה אותו ג'קסון רק עם פנים קצת שונות." חייכתי,
"ישנת במשך שבועיים. וחשבנו שאנחנו הולכים לאבד אותך." אמרה אמילי והתקרבה לעברי.
"אני בסדר." אמרתי וחייכתי אליהם.
"אני רק צריך זמן כדי להחלים כדי שאני יוכל להמשיך לתפקד כגואל." אמרתי.
"אם אתה צריך משהו. כול דבר אני כאן." אמר אריק וקד קידת כבוד.
"אין לי מילים כיצד להודות לך ג'קסון. בזכותך החיים שלי ושל גרייס שוב בסדר." היא אמרה וקדה גם כן.
"זה בסדר." אמרתי וצעדתי לעבר חדרי שוב פעם. רציתי להיות לבד.
הושטתי את ידי לעבר המגירה שהייתה מתחת למיטה שלי, פתחתי אותה והייתה שם תמונה שלי ושל אבי מחובקים יחד ומאושרים.
"אני כול כך מצטער אבא." אמרתי ודמעה נפלה על התמונה וניקתה טיפה את האבק שהיה על התמונה.
"נכשלתי. לא הצלחתי להנהיג אותם. אני לא ראוי להיות גואל.." אמרתי והדמעות ירדו, הטבעתי את ראשי בתוך ידיי.
~~~
"יום אחד בני, אתה תנהיג את הגואלים הבאים." אמר אבי, הוא כבר היה זקן. הוא שכב על המיטה הלבנה והשתעל שיעול נוראי.
"הדור שלי כבר נגמר. רבים מהגואלים הישנים כבר אינם. אז אני רוצה שתבטיח לי משהו." הוא אמר בקול צרוד והחזיק בידי.
"לא משנה מה יקרה, אם אנשים יאהבו או ישנאו את הגואלים. גם אם המצב יראה לך אבוד אל תאבד תקווה. תנהיג את הדור החדש, תבחר את הלוחמים מהמובחרים ביותר, ותביאו אתה וכול חברייך עתיד נכון, עתיד של שלום." אמר וידיו החלו לרעוד, הנהנתי והוא חייך עליי,
"ידעתי שאוכל לסמוך עלייך.." אמר ועיניו נעצמו. לנצח.
~~~
דפיקה בדלת נשמעה, פתחתי אותה ומשכתי באפי.
"לא היה לי זמן או לצוות, זמן לומר לך. בת' האנטי גואלת." היא אמרה והתחלתי להסתקרן.
"נו?" שאלתי,
"היא אחותך."
תגובות (9)
אהבתי מאוד! אבל לא היה ברור מי אמרה לו את זה בסוף, אם לא כתבת את השם שלה לפני הפסיק האחרון או בציטוט האחרון תכתוב אותו שוב. חוץ מזה נראלי שאתה צריך להתאמץ, אפילו מאוד להכניס את השם של כל הדמויות (שכבר הספקנו להכיר) בכל פרק.
זו הייתה שלי. אני אכתוב זאת.
ואני חושב שזה מה שאני עושה, אני מתאמץ מאוד להכניס כמעט כול פרק את כול הדמויות, אריק, אמילי, איאן, ג'קסון, שלי, דונה, כולם!
ובנוגע לדמויות הרעות הם יחזרו רק בפרק 16 כאשר זואי תחליט להיות גואלת
~ספולייר!~
ספויילר**
בקשר לזואי אני רוצה שתוציא אותה קצת יותר חזקה ואלימה טוב? וגם שירדו עליה טיפה שהיא הכי קטנה שם או משהו, טיפה להדגיש אותה יותר כי הסיפור היה הולך אותו דבר בילעדיה וזה אומר שהיא ממש אבל ממש לא שווה לשאר הדמויות ולדעתי זה לא בסדר (לדעתי).
אממ אני לא חושב שזה נכון. הספר כבר כתוב לי ובפרקים הבאים היא תהיה ממש אלימה ורוב הפרקים יעסקו סביבה. בנוגע לירידות אני אכניס את זה..
ושוב זה לא נכון. כול דמות היא חלק בלתי נפרד מהספר.
תוכל גם להכניס אותי לסיפור בתור גואלת?
כן תקשיבי. גמרתי לכתוב את הספר כבר ושכחתי את הדמות שלך.. סורייי
בספר השני (ויהיה אחד כזה) הדמות תהיה ראשית!! והיא תהיה גואלת
ליחה סליחה סליחה סליחה סליחה
חח זה בסדר ואהבתי ממש את הספר אתה כותב מושלם וכבר ממש מצפה לספר השני- חסר לך שלא יהיה (:
וואו, מושלם, המשך!