הבריחה / פרק 1
פרק 1
מתחיל להחשיך. כבר ערב. אני לא בטוחה כמה זמן אני כבר הולכת, אבל אני עייפה מאוד. אני מגיעה לקרחת יער ומוציאה את השמיכה שלי מהתיק. היא הזיכרון היחיד שנשאר לי מהבית. יש לה את הריח של הבית ואני נתקפת געגועים. בלילה שעבר עוד הייתי בבית… אני פורשת את השמיכה על האדמה ומחפשת עלים רכים כדי להכין כרית. לא נוח לי, אבל אני עייפה אז אני נרדמת במהירות.
כשאני פוקחת את העיניים כבר בוקר. אני רעבה. אני מסתובבת ומחפשת עצי פרי בקרבת מקום. אני מוצאת אחד עם תותי יער. אני קוטפת קצת וחוזרת אל השמיכה. אני אוכלת ומחליטה להמשיך ללכת. אחרי זמן לא קצר של הליכה אני שומעת קול מוכר קורא לי. "שון שון זאת אני !" אני מסתובבת ורואה את רונה. אני רצה אליה וקוראת :"את בסדר! את בסדר!" אבל שאני מתקרבת אליה אני מבחינה בניצוץ משונה בעיניה. לפני שאני מצליחה להבין היא משמיעה קול שריקה ושני אנשים באים מאחורי וקושרים אותי.
תגובות (7)
ההתחלה ממש יפה ומעניינת, בסוף חסר קצת תיאורים…
אחלה סיפור באמת! אולי צריך יותר דגש על הקטע של נגיד למצוא אוכל או מים
ואולי זום אאוט על הקטע שהיא רואה רונה, מה עובר לה בראש שהיא רואה אותה מה היא חושבת ברגע שהיא מגלה שהיא בסדר? ח
סבבה תודה !
אני מאוד אוהבת סיפורי מתח, והרעיון נחמד, אבל היו חסרים לי הרבה מאוד דברים.
*הפרק היה כתוב אך ורק בצורת ציווי. הלכתי. ישנתי וכו'. לא היו כתובים תיאורים בכלל, שזה חבל מאוד כי תיאורים תמיד מוסיפים לכל דבר בסיפור.
*היה חסר לי המון פרטים על הדמות עצמה, אפילו רמיזה לפרטים או לרקע של הדמות. אולי כמו בחלום או בזה שהיא נורא פוחדת ועוד הרבה דברים.
* בשביל סיפור מתח הוא היה מאוד קצר, בלי פרטים שבונים את המתח בו. עצה ממני – סיפורים שאת רוצה שימתחו או יסקרנו במיוחד צריכים להעביר אווירה טובה.
אני אנסה לעקוב אחרי הפרק ואני מקווה שלא פגעתי או משהו, כי הרעיון נשמע אחלה עד עכשיו. אם תרצי, את יכולה לשלוח לי הודעה בצור קשה כשעולה פרק.
זה רק הפרק הראשון אני אתייחס להערות הפרקים הבאים :)
והפרק כתוב בצורת ציווי כי אני חושבת שזה מותח יותר ככה