הבריחה (הקדמה לסיפור)

אני הולכת.  בלי לדעת לאן. רצה, מקווה שלא עוקבים אחריי, אני לא יודעת מה יש שם בקצה, אבל אני יודעת שזה יהיה יותר טוב ממה שיש לי כאן.
קוראים לי שון. ההורים שלי ציפו לבן.. אני באה מעיר קטנה ולא מוכרת. לא מזמן הייתה פה מלחמה. הכל נהרס. גם הבית שלי נהרס. אמא ואבא ברחו עם אחי. הם לא הספיקו לומר לי לאן הם הולכים כדי שאוכל לברוח גם. אבל אני יודעת שהם רצו. הם אהבו אותי, ואני אותם, אבל אין כבר דרך חזרה. אולי ניפגש מתישהו במהלך החיים. אם נשרוד… אני צריכה למצוא בית, מקום להיות בו. כרגע אני לבד.
אני בורחת מבלי לדעת אם יש לי ממי לברוח, אני מפחדת שיתפסו אותי, מישהו מהרעים האלו שהרס את כל העיר. הם לאט לאט משתלטים על הכל. אני מקווה שחברה שלי רונה הצליחה לברוח. אולי אני אפגוש אותה… בכל מקרה אין לי דרך ליצור קשר. לא הספקתי לקחת יותר מדי דברים לפני הבריחה.
יש לי קצת מים, אוכל ושמיכה אחת. אני רצה ורצה. מקווה שבקצה הדרך מחכה משהו טוב.