דלת הבית הנסתר

נשמעה דפיקה בדלת. מישהו ניסה לפתוח אותה. הידית של הדלת הסתובבה כמה פעמים אך לשווא. כלום לא קרא. הדלת כרגיל היתה ממוקמת שם. היא כרגיל כאילו הזמינה אנשים להכנס דרכה לאיזשהו מקום אי שם. אף אחד לא נכנס לשם, ואף אחד לא ידע מה יש שם. המקום נראה נטוש, המקום נראה כאילו שלא נמצאה שם נפש חייה כבר עשרות אלפי שנים. אף אחד לא ידע את סודו של המקום הזה.
תומס סובב שוב פעם את הידית של הדלת והתייאש. "אין שם שום דבר" חשב בליבו. "בשביל מה אני צריך את זה בכלל"? שאל את עצמו. הוא הסתובב, ירד מהמדרגות הישנות של בית העץ שהיה ממוקם בתוך היער. מסביבו של הבית היה סבך שיחים. תומס שמע רשרוש עלים ונבהל לרגע. אך מיד נרגע כשהבין שזו רק עוד איזושהי חיה שהבית כנראה היה מקום מגוריה. תומס שוב התבונן סביבו. הוא כבר פעם שלישית מבקר במקום המוזר הזה. הוא כבר פעם שלישית מנסה לפתוח את הדלת של הבית המסתורי הזה אך אינו מצליח. תומס הסתובב, פנה בשביל הארוך והתלול שירד מההר, ופנה לדרכו…