האוסף החסר – פרק ח'.

לפרק הקודם

האוסף החסר – פרק ז’.

—

–היום החמישי. 00:00. מועדון 'הפאזל' לאס וגאס–

קים נכנסה למועדון בעליצות.
על כתפה נשאה תיק מעור ועל המצח שלה נראו משקפי שמש.
היא הבחינה בשולחן גדול ועגול, שסביבו ישבו כ-9 אנשים – שמונה גברים ואישה אחת.
אחד מהגברים היה קלייב שקם וקד קלות לכבודה של קים, ומולו ישב הברמן שהחליט גם הוא לשחק.
"רבותיי," פרש קלייב את ידיו "תכירו את שלושת המצטרפים החדשים שלנו: ילדיי – ריינה ואיידן," האיש והאישה הצעירים שישבו יחד הנהנו וחייכו. "והנה הגיעה המשתתפת האחרונה -קימברלי".
קימברלי התיישבה על כיסא ריק לייד קלייב, הניחה את התיק שלה על הרצפה ואמרה "לכבוד הוא לי. אני מקווה שאתם משחקים טוב יותר מהאנשים איתם אני משחקת בביתי. משעמם לי לנצח כל הזמן".
"אל דאגה, יקירה," אמר הברמן וחייך. "כאן לא יהיה משעמם".
"נתחיל לשחק?" שאל אחד.
קים חפנה במהירות את חפיסת הקלפים "אני מתנדבת לחלק אותם בסיבוב הראשון".
הם שיחקו עד השעה 03:00 והחליטו לפרוש.
קים הפסידה את רוב הכסף שהביאה.
"כנראה שאני לא ממש טובה כמו שחשבתי," אמרה והביעה פרצוף עגום כשכולם התארגנו ליציאה.
"אני נמצאת בסביבה עד שבוע הבא, אולי אבוא למשחק חוזר" אמרה.
"אני מציע שנשחק עכשיו משחק אחר" קרא קלייב בקול וחייך.
"למה אתה מתכוון?" שאלה קים.
קלייב הוציא אקדח וכיוון אותו אל קים.
היא נבהלה.
"אמא שלך שלא לימדה אותך לא ללכת למקומות כאלה?" הוא הצביע בידו הפנויה סביב המועדון. ואז הצביע על הברמן ואמר "ושלא להסתובב עם אנשים כאלה?!".
"היי!" קרא הברמן. "דבר בשם עצמך!".
קלייב לא התייחס "איידן, תהיה ילד טוב ותנעל את הדלתות בבקשה, בסדר?".
קים פנתה לריינה "את משתפת עם זה פעולה?".
"עסקים זה עסקים" ענתה בפשטות.
"עכשיו, למה שלא נשחק?" הציע קלייב.
האנשים גיכחו והתיישבו על הכיסאות.
"מה אתה רוצה, קלייב?" שאלה קים.
קלייב הוציא טלפון סלולרי בידו הפנויה "האם את יודעת לרקוד, קימברלי?".
קים הנהנה.
"אז בואי תראי לנו איך את רוקדת לפי הקצב" אמר והפעיל מנגינה נעימה.
קים הורידה את נעליה וניסתה לרקוד כמו שלימדו אותה בתיכון.
'דווקא אני רוקדת לא רע אמרה לעצמה'.
כשנגמרה המנגינה אמר קלייב "עכשיו כדי שנהנה יותר – את יודעת מה לעשות".
קים החווירה. זה לא היה בתכנית המקורית שלה "אבל…".
קלייב ירה באוויר ואמר "קדימה, אין לנו את כל הלילה" ואז הפעיל שיר אחר.
קים חזרה לרקוד לפי הקצב ובו בזמן פשטה את שמלתה וזרקה אותה על הרצפה.
הסובבים גיחכו.
השיר נגמר והיא פנתה בזעף לקלייב "מרוצה?".
"מאוד, אבל יש עוד לא מעט שירים ברשימה".
"הרגליים שלי כבר כואבות!" טענה.
קלייב לא ענה והפעיל שיר חדש, הפעם קצבי יותר "את יודעת מה לעשות".
קים המשיכה לרקוד עד שנפלה על רגליה בעייפות קרוב לקלייב, קלייב נעמד וכיוון את אקדחו.
"המשחק עדיין לא נגמר".
קים קמה ושלחה את ידיה לאורי גבה לכיוון מקום קשירת חזייתה.
קלייב והאחרים התרכזו ולא העירו על הריקודים שהופסקו.
תוך שנייה אחת שלחה קים בעיטה אל זרועו.
האקדח נפל והוא קרא בכאב.
היא שלחה תנופת אגרוף מצלצל עם היד שבגבה לסנטרו.
הוא נפל לאחור והיא התיישבה על כתפיו ורגליו ישיבה מזרחית כדי שלא יוכל לזוז, אספה את האקדח וכיוונה לראשו.
"המשחק נגמר!" אמרה קים בחיוך. "אני מהמשטרה. כולכם עצורים באשמת חטיפה ועינוי אשת חוק".
"אולי לא שמת לב, שוטרת יפה שלי," אמר קלייב תוך כדי ניסיון לא מוצלח לקום. "אבל אנחנו רבים ממך".
"לא בהכרח," קרא אחד המשתתפים ואז דיבר אל האוויר "אפשר להיכנס".
כ-15 שוטרים אחוזים ברובים ולובשי אפודות פרצו את הכניסה ונכנסו במהירות למועדון. הם כיוונו את נשקם על הסובבים.
"שמי וורן דאגר," אמר האיש ושלף את אקדחו. "ידיים מאחורי הגב! אתם כבר יודעים את התהליך…".
כשלקח אחד השוטרים את קלייב התלבשה קים ולאחר מכן ניגשה אל וורן "היי! תגיד וורן, לא היית יכול לעשות זאת קודם?".
"ולפספס את כל הכיף?! בחיים לא!".
קים זרקה עליו נעל ושניהם צחקו.
"תודה שעזרת לי בתיק. כבר חודשים שאני עוקב אחריו ולא מצליח למצוא הזדמנות לתפוס אותו בלי פגיעה באזרחים".
"עכשיו אני צריכה את טובתך"
—

–היום החמישי .09:15. תחנת כוח מיוחד–

"מישהו שמע מקים היום?" שאל ספי בקול כשיצא להפסקת קפה.
אנשים לא ידעו.
"אם תרצה, יש לך רשות להקדיש את זמן העבודה לחיפוש אחרי קים, ולהשתמש במגדל כדי למצוא אותה" אמר רב-פקד פרינס.
"תודה המפקד" אמר ספי והלך למחלקת מגדל שמירה שבאגף קרוב.
כשפתח את דלת הכניסה לא ראה שם אף פרצוף מוכר.
הוא לא רצה להפריע לעבודתם של אנשים שכלל לא הכיר.
עובדת אחת חלפה על פניו וספי פנה אליה "סליחה גברת, האם מנהלת המחלקה הגיעה היום? יש לי נושא חשוב לדבר איתה עליו".
"לא," ענתה "והמקום כאן מתהפך בלעדיה, אז סליחה ממך – אני צריכה להמשיך לעבוד".
'מילא קים… אבל גם ונדי?! לא מתאים לה להיעלם ככה. אולי היא נפלה ולא מצליחה להזעיק עזרה?'.
ספי יצא ממגדל השמירה ומהמחלקה, נכנס למכוניתו ויצא לדירתה של ונדי.
כשהגיע קרוב לדירתה של ונדי כעבור חצי שעה מצא שמכוניתה חונה בחנייה.
'זאת אומרת שהיא בבית. אולי היא באמת נפלה?' חשב לעצמו ואז החל לרוץ.
הוא הקיש בדלת ואז שם לב שהיא לא הייתה סגורה.
ספי הוציא את אקדחו ונכנס לאט-לאט לתוך הדירה.
"ונדי?" קרא.
כשהביט אל המיטה ואל סביבתה הבחין בכך שהיא מבולגנת בבגדים ושהקביים של ונדי לא היו במקומם.
הדבר השני שראה הוא שדם זלג מהצד של הרצפה הקרובה לקיר הנסתר של המיטה.
ספי התקרב וראה את גופתו העירומה למחצה של נייג'ל. הוא היה בחיים אבל פצוע מאוד.
"ס-ס-ספי?" שאל נייג'ל.
"כן, זה אני," אמר ספי והוציא את הטלפון שלו בו בזמן לחייג לאמבולנס "מה קרה? איפה ונדי?".
"הם… היא…" החל נייג'ל והתעלף.
ספי התקשר לאמבולנס ואז הבחין בשני דברים נוספים.
הדבר הראשון היה שכיסא הגלגלים היה חסר.
הדבר השני היה שעל המיטה היו מפוזרים אפונים.

המשך יבוא…