האוסף החסר – פרק ב’

לפרק הקודם

האוסף החסר – פרק א’.

—

–היום הראשון, 22:00, זירת הרצח בהוואי–

"תקשיבו לי, ותקשיבו לי טוב," אמרה קים בעצבנות ודפקה את ידה בחוזקה על המכונית, "היה לי ממש חם בכל הנסיעה לכאן, ואם לא נמצא לפחות רמז אחד – אני אירה בכל אחד ואחד מכם!".
קים וספי נשלחו יחד עם כמה אנשים מהמחלקה לקחת לעצמם את החקירה. כמובן, אף אחד מהם לא היה מאושר מזה.
שעתיים עברו, וחוץ מעוד כמה בובות שבורות מכוסות בחול שנמצאו קרוב לשם – לא נמצא כלום.
ספי ירד אל חפירת הקבר, וניגש לאיש מבוגר ומזוקן שחבש כיפה גדולה מצמר על ראשו.
האיש רכן ליד גופת הנרצח.
בידו הייתה מצלמה, והוא צילם כל כמה דקות את הגופה.
"גם אותך העירו באמצע הלילה, ג'ייק?" שאל ספי בחיוך.
"הו, שלום עליך בחורי!" אמר ג'ייק "לא, הפעם התקשרו בדיוק כשסיימתי להתפלל".
"ואשתך?" שאל ספי, "היא לא תדאג?".
"היא אצל אחותה" ענה ג'ייק, הוציא פנס מכיס מכנסיו והעביר את אורו אותו לאורך ורוחב הגופה.
הוא פנה אל ספי וקרץ "מה שהיא לא תדע – לא יזיק לה".
ג'ייקוב שפירא היה ממצטייני המז"פ בתחנה. יהודישחזר בתשובה עקב נס פלאי שקרה לו במתקפת טרור.
הוא היה בגיל ה-40 פלוס, אבל התנהג כאדם צעיר, וכמעט תמיד שמר על חיוך.
"היי," שמעו את קים מלמעלה, "אתם משחקים בחול או עובדים?".
"דווקא ברוך השם מצאתי משהו," קרא ג'ייק, טיפס ויצא מהחפירה "נראה לי. אני צריך לבדוק בתחנה".
ספי יצא גם הוא אחריו וניקה את בגדיו מחול "זה יותר טוב מכלום".
"היי! יש שם מישהו מסתתר" קרא אחד השוטרים.
ספי הביט לכיוון שהשוטר הביט, הייתה שם דמות שהביטה עליהם – ועכשיו היא רצה משם.
"לא היום" אמרה קים, שלפה אקדח ורצה בעקבות הדמות המוצללת.
רק לה הייתה יכולת ריצה מהירה כזאת.
"עצור!" קראה קים. "עצור עכשיו או שאני יורה!".
המרחק הצטמצם אבל אז ספי ראה את הצל של קים נעצר בפתאומיות ורץ בחזרה.
לאחר שתי שניות הצל של קים נפל ונעלם מעין, הצל של הדמות רץ משם.
"קים!" קרא ספי ורץ לכיוון שראה אותה לאחרונה, ג'ייק השתרך אחריו.
תוך דקות מצא ספי את קים שרועה על צידה.
דם יצא מראשה והיא התנשמה בכבדות.
'היא חיה, תודה לאל'.
הוא שלף את אקדחו והביט לכל כיוון, מנסה לאתר את הדמות שקים רדפה אחריה.
כלום.
ג'ייק הגיע מץנשף ובדק את קים "משהו כבד פגע בראש שלה. תזמינו אמבולנס! מהר!".
—

–לא רחוק משם–

"אז בדקת שהם גילו אותם?" שאלה הדמות.
"כן, השארתי שם את הגופות בדיוק כמו שאמרת" אמרה הדמות השנייה.
"השוטרת הצעירה ראתה אותך?".
"אולי את הצל שלי".
"טוב, יש לנו מזל הפעם. היא לא תפריע לנו בזמן הקרוב, ויש עוד הרבה עבודה".

המשך יבוא…