האוסף החסר – פרולוג

בס"ד

–גרמניה 2018–

הדמות רצה בכל הכוח בין הבניינים הישנים והנטושים, לא מסתכלת לאחור מרוב פחד ממה שהיה מאחוריה.
"כאן למעלה!" הוא שמע קול מוכר קורא. "מהר!".
הדמות הביטה סביב וראתה סולם חירום המוביל לאחת מחלונות הבניין.
היא האיצה את מהירותה, קפצה עליה והחלה לטפס במרץ.
"קדימה! מהר!" שמעה הדמות את הקול המוכר מלמעלה.
הסולם החל לרעוד.
מה שרדף אחרי הדמות ניסה להפיל אותה מהסולם.
'אני אשבור את המפרקת!' חשבה הדמות והתאמצה בכל הכוח להיצמד לסולם.
לאחר דקה הסולם הפסיק לרעוד והכול נהיה שקט.
הדמות לא רצתה לבזבז זמן כדי לבדוק את המצב, וטיפסה במעלה הסולם עד שנכנסה דרך החלון לבניין.
הדמות סרקה את החדר.
החדר היה גדול, ריק מרהיטים. עמודיו קירותיו והתקרה היו סדוקים והרוסים, ודלת העץ בפתח הייתה שבורה ועמדה עקום.
הדמות עברה לאט ובזהירות את הדלת ומצאה את עצמה במסדרון ישן ומאובק שהוביל לגרם מדרגות ישן.
'למעלה' החליטה הדמות ללא ספק ועלתה לקומת הגג.
הדמות הביטה סביב וחיפשה את הדמות השייכת לקול שעזר לה.
"כאן!" שמעה שוב הדמות וראתה את צללית מקור הקול.
הדמות התקרבה וזיהתה את הצללית בבירור.
שתי הדמויות חייכו, דבר שלא קרה הרבה זמן.
זהו. הכול נגמר.
הדמות בעלת הקול הפסיקה לחייך והחלה לבכות "סליחה, ממש סליחה".
וזה היה הדבר האחרון ששתי הדמויות ראו.

המשך יבוא…