דנית ברגורי

היי, זהו סיפור של השכנה שלי היא ספרה לי אותו מה שהיא עברה בחייה.
תקציר הספר:
זהו סיפור על יהודה שמתחתנת עם מוסלמי ועוברת לגור בכפר שלו.
ושם היא עוברת התעללות קשה עושים לה מילה (חותכים לה את הפות והדגדן), אונסים אותה, מרביצים לה קשות ואז סולקים אותה באבנים.
זהו סיפורה האמיתי של ד' (שם בדוי).
חשוב לי לציין שזה סיפור של שכנה שלי שהוא אמיתי לגמרי.
הכתוב את סיפורה של השכנה שלי ד' היא בקשה שהשמור את זהותה בקפדנות רבה, ושלא הגלה את שמותו של בעלה המוסלמי כי עדיין מפחד שהוא ימצא אותה.
אוקיי עכשיו יתחיל בסיפור:
ד' היא מנערה בת 18, היא מכפר סבא (בדוי), היא נערה יפייפיה מאוד, יש לה עיניים כחולות, ושיער חום שחור.
ד' הכירה בחור מוסלמי ששמו ס' (שם בדוי), היא התאהבה בו קשות והוא היה אהבת חייה, הם הכירו בחוף הים, הוא בא לקנות גלידה וגם היא ושניהם נפגשו ודברו המון על עצמם.
וכך זה זרם לעוד דייט ועוד אחד ובכל פעם קנה תכשעט איר פעם טבעת, שרשרת, שעון זהב, צמיד פנדורה, טבעת מזהב וזרקונים.
ס' הציע לד' נישואים עשה לה ערב רומנטי בים עח מוח השקיעה.
לד' לא היה אכפת לס' מוסלמי היא אהבה אותו כמו שהוא.
ד' וס' הלכו למסגד בעיר לוד ושם הם התאסלמו.
הם הצטלמו והיו כל כך מאושרים.
ס' חתם על הנישואין וד' חתמה גם.
שניהם עלו למרצדס של ס' וד' מאוד התלהבה שיש לבעלה מכונית כל כך יוקרתית ויפה.
בדרך לכפר (שכנה שלי בקשה של הספר את שם הכפר).
ס' שם את ידו על ידה של ד' ונישק לה קלות על המצח ואמר לה "חייאתי שלי, בלדך אני כלום, איני יכול לחיות בלדך, את אהובתי".
ד' כל כך שמחה לשמוע את בעלה אומר זאת.
ואמרה " בעלי היקר אתה לא מבין כמה אני שמחה לבוא איתך לכפר, נמאס לי לחיות עם היהודים האלה בא לי לחיות איתך ועם משפחתך, אני אוהבת אותך חייאתי, אני מאןד רוצה ללמוד ערבית כדי שאוכל להבין את אחיותך, ואחיך, ואת הוריך".
אמר ס' "אוי חייאתי, אל תדאגי אחותי נסרין תלמדנאותך, לבשל לי, לכבס לי, ולהכין לי את האבטיה, ולדאוג לתרנגולות ולכבשים, ולדעת לשאוב מים, וכמובן תלמד אותך ערבית".
אמרה די " תודה אהובי,אני יעשה בשבילך הכל אני מכונה למות למענך".
ס' חייך ושתק.
הזוג המאוהב הגיע לכפר.
ס' שמח כל כך לראות את משפחתו והציג אותי בפניהם, הם כל כך אהבו אותי לבעלי מספר ד', היו 14 אחים מכמה נשים, לבעלי היה 7 אחיות ו7 אחים, ו8 אחיינים.
כל כך שמחתי לראות את כולם לאימו של בעלי קראו מרת אבו פאדי זאת אומרת אשתו של אבו פאדי.
לאבא של בעלי קראו פאדי מנסור.
לאחות הגדול קרוא נסרין, לשניה אסיל, ולאחרת פטמה והיו עוד ארבע.
ולאחיו קראו מוחמד, אחמד, יוסוף, והיו עוד ארבע.
בעלי סימן לי לבוא אחריו הוא הראה לי את המטבח, המטבח היה מלא זבובים וגוקים ברצפה היה תנור גדול שאיתו מכינים לחם בשם "אשתנור".
ושראיתי את השירותים מספר ד', הייתי בהלם השירותים הם חור גדול ברצפה ואין נייר טואלט יש צינור עם מים קרים.
ראיתי צועה של דיירי הבית מסביב ומלא זבובים וגוקים.
זה היה נורא, בעלי ניסה להרגיע אותי והוא לקח אותי לחדרנו, בחדרנו היה שתי מזרונים ושתי חלונות וכיסא אחד מתנדנד.
מחרימה אחותו הקטנה של בעלי הייתה כל כך חמודה אליי והיא הביאה לי שמיכה קרועה שאימו של בעלי תפרה מצמר כבשים ובגד שהיה לי על מה להשים את הראש בלילה.
מאוד התיידדתי איתה.
בצהריים בעלי נכנס ואמר לי " חייאתי, יש לי הפתעה בשבילך, אנחנו נוסעים לחופשה בבית מלון יש לי קצת כסף, ניסה חבית מלון ליומיים ונחזור".
אמרתי " בשמחה יקירי אני מאוד השמח".
אני ובעלי יצאנו בסביבות ארבע מהכפר והגענו למלון בסיבות 6 בערב.
המלון היה נורא יפה, רק חבל שלא ידעתי שזה הדבר היפה היחידי שאני יזכה לראות בחיי.
אני ובעלי נכנסו לחדר המלון שבעלי הזמין.
שמנו את התיקים בצד.
ונכנסו לעשות אמבטיה.
בעלי נכנס לאבטיה ערום, ואני מולו מורידה את החגיאב, והבגדים השחורים.
נכנסתי לאבטיה רק עם חזייה.
כדי לענג את בעלי, כדי שיוכל לגעת לי בפטמות.
ישבתי כל בעלי, ובעלי חדר אליי בעדינות, כל כך נהנתי.
נשקתי אותו קלות על השפתיים נשכתי אותם קלות ולשוני ולשונו נצמדו אחת לשנייה.
בעלי נגע בסוגר החזייה ואז הוריד לי אותה, וזרק אותה על רצפת השירותים.
בעלי לקח סבון מוצק ושפשף בתנועות סיבוביות על הפטמות שלי, כל כך נהנתי שהתחלתי לגנוח.
בעלי לקח את הצבעותיו והזיז את הפטמות מעלה ומטה, ושוב פעם ואז התחלתי לצחוק כל כך, כי זה דגדג אותי.
בעלי הניח את הצבע שלו על הפטמה שלי ולחץ עליה.
כל כך התחרמנתי ושכחתי שבבוקר נצטרך לחזור לכפר.
אני בעלי סיימנו את האקט באבטיה.
ועברנו לאקט במיטה.
בעלי הורעד לי את החלוק ואני הורדתי לו ואז שכבתי אליו והוא חדר אליי, כך זה היה עד אור הבוקר.
כך גנחתי וצרחתי כי נהנתי עד אור הבוקר.
בבוקר אני בעלי חזרנו לכפר.
שם מרת אבו פאדי חמדתי הטרייה למדה אותי להכין אשתנור זה מין לחם ערבי מוסלמי כזה.
שביום מן הימים הצטרך להכין כזה לבעלי.
מרת אבו פאדי למדה אותי להכין לבעלי את ארוחת הבוקר שלו, הייתי צריכה לקום בארבע בבוקר כדי להכין את הארוחה כי הלחם הזה כל כך קשה להכנה.
בחמש בעלי קם והגשתי לו את האוכל.
מרת אבו פאדי למדה אותי איך לשאוב מים מהבאר ולהעמיד כדי מים על הראש מבלי שיפלו.
ועם זה נפל מרת אבו פאדי הייצה מאוד כועסת אחיי ונותנת לי סטירה בלחי.
הייתי צריכה לנקות את השירותים, ההיתי מרימה את הצועה.
ושוטפת את הסירים אירי הארוחה.
עד שערב אחד בעלי נכנס לחדרנו ואמר לאימו מתלוננת אליי שאני לא מספיקה את כל עבודות הבית.
אז אמרתי לו שזה מאוד קשה ושנמאס לי לעשות את זה.
בעלי התעצבן אליי ונתן לי ארבע סטירות בכל לחי ובעט בי.
הואנאנר שמשפחתו כועסת אחיו שהוא חא מחנך אותי.
כי לנשים במשפחתם צריך להרביץ כדי שהיו מחונכות.
ואחרי הערב הנורא הזה הבנתי שהגעתי למקום נוראי.
לאחר שהייתי שם כבר חצי שנה.
ערב אחד נכנסים שלושת אחיו הגדולים של בעלי מוחמד, אחמד ויוסוף.
הם התקרבו אחיי והצעקתי.
בעלי נכנס אחריהם ואמר להם " תתחילו".
התחלתי לצעוק כי הבנתי שהולכים לאנוס אותי מספרת לי ד' בבכי.
מוחמד התקרב אליי והעמיד אותי והפשיט אותי, צרחתי בכל כוחי.
ואף אחד לא עזר לי אפילו לא העלי הוא עבר והסתכל אליי, וראה איך אחיו אונסים אותי ומכים אותי, ומעבירים אותי מיד ליד.
שלושת אחיו ישבו יל הרצפה.
מוחמד היה ראשון לאנוס אותי, הוא ישב והשיב אותי מעליו.
והכניס את ידי בתוך התחתוניו וציווה אלי לבוציאה את איבר מינו ולמצוץ לו אותו.
עשיתי מה שנוא אמר כי לא הייצה לי ברירה אחרת.
ואז מוחמד חדר אלי בחוזקה עד שירד לי דם.
מוחמד לקח אותי ןהשכיב אותי על הרצפה ושכבר אליי.
וקרע את החזייה שלי ומשך לי את הפטמות ואת החזה בחוזקה ובעלי מסתכל וצוחק, ואני צורחת מכאב.
מספרת ד' בבכי.
תורו של אחמד הוא עלה אליי וחדר אליי שוב.
ואז יוסוף היה הבא בתור.
צרחתי וצרחתי.
וזה נמשך כל הלילה.
"האונס שעברתי אני לא רוצה שאף בחורה תעבור מספר ד' ".
בגלל האונס של לילה שעבר קמתי באיחור קמתי בחמש בבוקר, שארוחת הבוקר של הבעלי הייתה כבר צריכה להיות מוכנה בחמש בול בזמן.
ואני איחרתי כי כאב לי מהלילה הנורא.
אז ס' אני כבר מתביישת לומר שהוא בעלי.
הוא הרביץ לי ונתן לי הגרופים בפנים, ולקח את ראשי ובעט אותו לריצפה עד שיצא לי דם.
ס' השאיר אותי שם שוטפת דם, ויצא מהבית הקטן והמכוער.
מחרימה אחוצו הקטנה של ס' שהייתה רק בת 6 עזרה לי לקום והביאה לי מים.
אמרתי לה תודה, אבל לא רציתי שהיא תסתבך כי השפחה שלה לא רוצה לעזור לי הם רוצים שאני יסבול.
לאחר שנתיים וחצי.
אימו של ס' החליטה שהיא רוצה לעשות לי מנהג המילה.
היא השיבה אןתי על הרצפה בסלון שכולם מסתכלים אליי כולל אחוו ואחיותיו, אביו, ובעלי.
אימו תפסה את הדגדגן שלי ומשכה אותו חזק ואז חתכה אותי.
החתך העמוק הזה הרס אותי, צרחתי בחוזקה, ונלחמתי, אבל זה לא עזר החזיקו אותי ביידים ופישקו לי את הרגליים.
היא חתכה אןתי והכל היה דם.
ואז תפרה אותי עם קוצים של צמח שאיני זוכרת את שמו.
צרחתי נורא, הם השאירו אותי שם בסלון שכולם מסתכלים אליי ומוכים כפיים לבעלי, שהצליח לחנך אותי.
והסכמתי לעשות את מנהג המילה המסורתי שלהם.
לאחר שבועיים שהחלמתי.
אמיר אחיו הבן 22 של בעלי הרשע.
הוא היה חולה במחלה לכן בעלי הסכים שאמיר יאנוס אותי כדי שאוכל ללדת לו ילד כי אף אישה לא רצתה לתחתן איתו.
ואני כרגיל שפחת מין ושפחה רגילה.
הייתי צריכה ללשכב איתו.
חשוב לציין שאין לי דגדגן וזה יותר כאב לשכב ללא דגדגן.
אמיר אנס אותי בבוקר ובצהריים ובלילה.
עד שראיתי שהמחזור שלי מאחר, והבנתי שהאסון הגיע ונכנסתי להריון מאמיר הגבר החולה הזה.
שנאתי את אמיר על כך שהכניס אותי להריון.
כעבור 9 חודשים ילדתי.
לצערי הרב ילדתי בת.
בגלל שילדתי בת בעלי הרבעץ לי הוא זרק אותי על הרצפה כאילו הייתי כדור.
ונתן לי סטירות קשות על הראש.
נסרין לקחה את בתי ממני כי לנסרין לא היה יחדים.
אז היא גדלה אותה במקומי.
לאחר חצי שנה בעלי החליט שצריך לסקול אותי באבנים.
בעלי ואחיו אספו אבנים והזמינו את כל הכפר לחגיגה.
הם הלהישו אותי בשמלה לבנה.
הם חפרו בור באדמה.
והצעבו אותי בתוך הבור והתחילו לזרוק אליי אבנים.
אוי אלוהים זה היה נורא מספר ד'.
כאב לי בראש בתוך המוח כל גופי מת מכאב.
אחרי שזרקו אליי אבנים השאירו אותי על האדמה הם חשבו שאני ומתה, אהל אלוהים לא רצה לקחת אותי.
איזה מישהו בשם דוד הוא הגיע לכפר בטעות.
כי האוטו שלו התקלקל והוא היה צריך לתקן אותו.
הוא הראה אותי שוכבת על הארץ כולי נוטפת דם הוא לקח אותי ושם אותי במכוניתו ותקן את המכונית שלו.
הוא חיכה שהתרפה ולקח אותי לעיר שבו אני גרה.
כיום הוא בעלי ושמו דוד את שמו אני לא מתביישת לומר.
הוא הבחור שהציל אותי.
כיום בתי עדיין בכפר מי יודע אולי היא מתה.
מקווה שאלוהים שומר אליה מפניהם.
חשוב לי לציין שלא היחצה לי שום קווה לפגוע באף איש מהסיפור שלי מספר ד' זהו סיפור אמיתי שמסופר אליי.