דלת הבית הנסתר-2

תומס ירד במעלה ההר.
הנוף המרהיב נפתח לנגד עיניו. "וואו" התפעל. הוא הביט לרגע אחורה ולא ראה יותר את הבית. הבית נסתר לנגד עיניו. תומס המשיך לרדת במדרון, הוא ידע שכרגע בביתו אין נפש חיה ולכן פנה לכיוון מנוגד. הערב החל לרדת על הארץ כאשר הגיע לבית של חברו ג'אק.
ג'אק הוא חברו של תומס הטוב ביותר. לג'אק יש שיער בהיר ועניים חומות. הוא בערך בגילו של תומס. תומס ידע שג'אק ישמח לפגוש אותו.
תומס פנה עוד פניה אחת והינה הגיע למוצאו.
לפניו עמד בית קומתיים, הבית של חברו.
תומס צלצל בדלת הפעמון וחיכה כמה שניות. דלת הבית נפתחה ולפניו עמד ג'אק בכבודו ובעצמו.
"או ג'אק, כרגע הייתי שוב באותו המקום"! פלט תומס. "כנראה ששום דבר לא השתנה מאז ששנינו ביקרנו שם" אמר ג'אק. "כן" ענה ונכנס לבית.
שניהם פנו לדלת חדרו של ג'אק. הם נכנסו וסגרו אחריהם את הדלת.
"ג'אק" שאל תומס, "תקשיב, אנחנו חייבים ללכת ולפענח מה באמת מסתיר הבית המוזר הזה במעלה ההר" אמר תומס. "כן" ענה לו ג'אק, "אבל שמע ידיד, רק כאשר שני ההורים שלי לא יהיו בבית" ענה לו ג'אק.
תומס הנהן עם הראש לאות הסכמה.
"תקשיב ג'אק, ההורים שלי היום לא בבית והבית שלי ריק. בוא אליי לישון, ובלילה נעשה את זה"
ג'אק הרים את ראשו ועל פניו הייתה הבעה מופתעת ומלאה בפחד. "מה?" שאל ג'אק. "אתה רוצה ללכת לשם בלילה, כשהכול מסביב חשוך?" שאל ג'אק.
"אכן כן, ותקשיב תאסוף את התרמיל שלך לדרך ידידי, אני הולך לעשות את זה היום!" ענה לו תומס ויצא מהחדר.
הלילה ירד על העיירה. הפנסים דלקו כמו בכול ערב.
דלת הבית של תומס השמיעה חריקה שקטה, ונפתחה באטיות ובכבדות.
תומס וג'אק יצאו מהבית בפסיעות שקטות.
"אתה בטוח" שאל ג'אק את תומס, וזה הנהן לו לאות הסכמה.
שני החברים החלו לעבור בית אחר בית כשלבסוף הגיעו לקצה העיירה. הם החלו לעלות במורד ההר. החושך החל לעטוף אותם יותר ויותר. כעול שהם התרחקו יותר מהעיירה הקטנה שלהם, כך החושך גבר עליהם יותר. תומס הוציא מהתיק שלו פנס והדליק אותו. שביל של אור בקע מתוך הפנס, אך לא האיר את הדרך שלהם עד הסוף.
תומס וג'אק הגיעו אל המקום שממנו כבר אפשר לראות את הבית, הם הלכו בבטחה ושום פחד לא מלאה את ליבם. הם הרגישו את עצמם אמיצים לרגע כשלפתע…
רשרוש עלים…….. "טרחח" נשמע שבירת ענף. תומס וג'אק עצרו מיד. משהו או מישהו היה במקום שבו הם עמדו כרגע. תומס שמע את דפיקות ליבו עולות מרגע לרגע. ואז כאילו כלום לא קרה נוצרה דממה. דממה אמיתית. דממה שהאיצה את קצב ליבם של שני הנערים. "משהו פה לא כשורה" אמר בלחש ג'אק.
"כן" ענה לו תומס.
הם עמדו ממש קרוב לבית ואורותיו היו דולקים.