ג’ק פ’ קרלי | וביצת הדרקון המוזהב | פרק-2

"חה!" אמרו ציידי האוצרות "אתה?" "כן, אני. אני גם צייד אוצרות" אמר ג'ק "מה הבעיה?" "מצאת רק אוצר אחד" לגלגו ציידי האוצרות, "טוב, אם אתם לא מאמינים בי, ולא רוצים שאני אבוא אתכם, אני אצא לבד!" צעק ג'ק. מאוחר יותר, כשג'ק התארגן למסע, הוא שמע שלוש דפיקות על הדלת. "פתוח!" צעק ג'ק ואיש שמנמן נכנס דרך הדלת. "שלום. אני סם. אז, שמעתי שאתה הולך לחפש את ביצת הדרקון" אמר האיש. "שלום סם. וכן, ואני יוצא מחר בבוקר." "יופי" אמר האיש ושלף אקדח מכיס המכנס שלו "כשתמצא את ביצת הדרקון המוזהב תביא אותה אלי או ש…" הוא נתן לג'ק לסיים את המשפט. "אוקי" אמר ג'ק שנראה לחוץ מתמיד "אני אצא אפילו עכשיו…"
"אוקי" אמר האיש "אני מחכה"
***********
מאוחר יותר בספריה, הספירה הענקית של ציידי האוצרות שמשם בערך כל חיפוש אחר אוצר החל, ג'ק פ' קרלי חיפש מידע על ביצת הדרקון. הדבר היחיד שמצא היה פיסה מיומנו של שד-אייצ שהגיע למקדש כלשהו ונעלם בלי להשאיר עקבות. "טוב, אם לשם שד-אייצ הלך זה בטח יהיה המקום הכי טוב להתחיל בו את החיפוש" אמר לעצמו ג'ק ולשם הוא הלך…
***********
אחרי כמה ימים של הליכה ביער ~ונשארו עוד 9 ימים לפלישת צבא המפלצות~ ג'ק ראה סופסוף את המקדש שהיה חצוב בתוך הר, המון צמחים מטפסים גדלו בתוכו, הוא נכנס למקדש והסתכל מסביבו. לפתע ראה ג'ק צללית, צללית שאחזה במשהו שנראה כמו ביצה, משהו זהוב וזוהר… "הביצה" אמר צ'ק והתחיל לרוץ לכיוון הצללית. הוא רץ ורץ בתוך המקדש בעקבות הצללית שאחזה בביצה. עד שהגיע לחדר שהדמות הייתה אמורה להיות בו, אבל לא היה שם איש. ג'ק הסתכל במסלול ששד-אייצ הלך בו והמקום האחרון שכתב היה החדר הזה. הוא חקר את החדר, הייתה בו ספה אחת ותמונה של בית, על המסגרת היה כתוב 'היכנס'. ג'ק חשב שהתמונה אולי חוסמת מעבר סודי למנהרה או לחדר אחר. הוא ניסה להרים את התמונה אבל הוא מעד. הוא חסם את הנפילה עם היד שלו ונפל על התמונה. והיד נכנסה לתוכה! צבע על צבע. ג'ק משך את ידו והיא יצאה שלמה ובלי פגע. "אולי הביצה נמצאת בפנים" חשב ג'ק ונכנס לתוך התמונה.