גברים בלבן- פרק ג'

יצאתי מביתו של אדריאן ופסעתי לכיוון ביתי. הבחנתי בוילינג והתחלתי לעקוב אחריו. זה היה קשה מאוד, בהתחשב בעובדה שהיה מסתכל לאחור כל חמישה צעדים כמו שב"כניק. כבר עברנו רחוב, שניים, כמעט חצי עיר. הוא התחיל ללכת במהירות גבוהה יותר והיה לי די קשה לצמצם את הפער. לבסוף, קצת לפני שיצאתי מהעיר שלחתי הודעת SMS לאדריאן וכיביתי את הפלאפון. וילינג התקדם לעבר בניין אפרפר ונמוך, אשר ככל הנראה עשוי ממתכת. הלכתי בעקבותיו. הוא כתב את הקוד '5193' ונכנס. עשיתי כמוהו ונכנסתי גם אני. וילינג התיישב על כיסא מסתובב שחור והתחיל לעבוד במחשבו. התקדמתי לעבר השירותים וככל הנראה מצלמת אבטחה קלטה אותי לשבריר שנייה. לאחר כמה שניות וילינג צעק. "שומרים!" שאג בחוזקה ושני לוחמים דמויי נינג'ה התנפלו עליי. אדריאן נכנס. תמיד היה לו תזמון גרוע. הנינג'ות לכדו אותנו ברשת והחלו להסתובב סביבה. וילינג בחן את פרצופי הסמוק, ואדריאן בחן את הנינג'ות. וילינג לקח שאיפה עמוקה, כאילו עכשיו יאמר את כל מה שבלבו ויתחיל לצעוק עלינו כאילו אין מחר. אבל, התשועה הגיע. כריסטיאן שבר את דלת העץ בבעיטה חזקה להפליא והתנפל על אחד הנינג'ות. במשך כל הקרב התבוננתי בו בפה פעור. פניי החיוורות היו עתה מתוחות עד הקרקע. כריסטיאן בעט בנינג'ה, וזה נתן לו אגרוף. הנינג'ה הרים את חרבו, התכופף, ובתזמון מושלם כריסטיאן הכה את אשכיו בעזרת הברך שלו. הנינג'ה נאנק. כריסטיאן משך את החרב מידיו של הנינג'ה והכה את פניו בקת. הוא התמוטט. הנינג'ה השני התקרב אליו בריצה וכריסטיאן קפץ קפיצה אדירה, בעט בפניו ושב לעמוד על הקרקע. "וילינג בורח!" אמר אדריאן. כריסטיאן חתך את כבלי הרשת ושלושתנו רצנו לכיוון היציאה. היו שם שתי מכוניות. וילינג נכנס ללמבורג'יני אדומה, ואנחנו, בלית ברירה למזראטי שחנתה לצידה. התנעתי את המכונית ולחצתי בפראות על דוושת הגז. המכוניות החלו לנסוע במהירות של מאה ושישים קמ"ש לערך. "תירה לו בגלגלים!" צעק כריסטיאן על אדריאן. "אבל אין לי רובה!" אמר. "עכשיו יש לך. מספיק להיות תינוק ותירה כבר!" שאג שוב כריסטיאן והושיט ליד אדריאן את האקדח שתמיד חלמתי להחזיק. אדריאן פגע בגלגל האחורי של וילינג.