ברוך הבא לחדר 266 – פרק 9

מחשבה מטרידה מאוד עברה לי בראש, אבל העדפתי שלא לחשוב עליה. 'מאיפה אדוארד וולהיק, השוטר, יודע כל כך הרבה?'
"תנסה לחשוב על הדבר שהם מחפשים, מה הם כבר מסוגלים לגנוב ממך?" שאל אדוארד.
המוח שלי היה מרוקן לחלוטין. לא הצלחתי לחשוב על משהו שהם היו מסוגלים לרצות לקחת לי מהמוח.
"בכל מקרה, תזהר לך, הם מסוגלים לשלוף לך מהתודעה הכל, כשאתה ישן. הדרך היחידה להתעורר מחלום היא למות בו."
"למות?" שאלתי "ואם זה לא חלום?"
"טוב, אפשר לזהות אם זה חלום, אם פרט כלשהו איננו נכון כמו במציאות, אבל באופן כללי, אי אפשר."
"איך זה הגיוני שבחלום פרטים יהיו שונים?" שאלתי, מרגיש רעד בגב שלי, מטפס מעמוד השדרה עד לראש.
"אפשר לבנות לך את החלום."
"כלומר, אם את הקופסא קיבלתי בחלום, איך פתאום היא מציאותית?" שאלתי.
"יכול להיות שאתה חולם ברגע זה" אמר אדוארד וולהיק, ואני בוהה בו, מהרהר בבעיה הפילוסופית שבה נתקעתי באותו הרגע.
"אז אם ככה, כנראה שקיבלת את הקופסא כבר לפני, או שמשהו הביא אותה אליך, כנראה כדי שתאפסן בה ידע, כדי שיוכלו לגנוב" הסביר לי אדוארד.
"אז לא להשתמש בה?" שאלתי.
"בטח שלא!" הוא אמר "אתה רוצה שיגנבו לך את הידע?"
"השאלה היא, האם אני חולם עכשיו או לא?" שאלתי "יש דרך לדעת?"
"לא ממש" אמר "כמו שכבר אמרתי לך, זה קשה מאוד לדעת."
"אז מה יהיה?" שאלתי.
"אסור לך לתת להם להרדים אותך, הם עלולים להרדים אותך כמה פעמים, כך שאתה תהיה לכוד בחלום בתוך חלום בתוך חלום."
"ואז אני פשוט אתאבד בכל הדרך"
"אם תתאבד פעם אחת יותר מידי?"
"אז מה אני צריך לעשות?"
"אתה צריך לפרוץ למפקדה שלהם, בחדר 266, לגלות את הסודות שלהם."
"אדוני השוטר, אתה מעודד אותי לפרוץ?" שאלתי.
הוא הביט בי, ואז חייך חיוך שחשף שיניים עקומות.
"כן" הוא אמר "לפעמים גם הפשע חוקי, אם הוא נעשה למטרה טובה."
"אז זאת מטרה טובה?" שאלתי.
"אני לא יודע מה מתחבא לך בראש, אבל הוא שווה זהב, אחרת הם לא היו רודפים אחריך." אמר אדוארד "אתה מוזמן לעזוב את חדר החקירות, אבל תדאג לפרוץ, אם אתה צריך משהו, קח את מספר הטלפון שלי."
הוא הושיט לי פתק שעליו רשום בדיו שחורה מספר טלפון, ואת ראשי התיבות EW.
"תודה" אמרתי, והכנסתי לכיס שלי.