בעקבות דמדומי השחר פרק 1 (: – סוף סוף – :)
בוקר, 5:00 זמן המחשבות שלי …. הרי אני אף פעם לא ישנה,
הדבר היחידי שאני חושבת עליו זה… "איפה …. הוא?"
—————————————————————————————————————————————————————————————-> ~שנת 1890~
"דייל? … דייל?" חיפשתי אותו בצמחיית עצי הפרחים …
לפתע הרגשתי אותו מאחורי מלטף את בטני המעוטפת במשי תכול.
"חיפשת אותי?"
~שנת 2012~ <———————————————————————————————————————————————————————————————————
"כן! ואני לא יפסיק!" אמרתי, וזאת הייתה טעות בגלל שזה היה בקול רם…
"סתמי!" עצרתי את מישל (האחות האמצעית- בת 14 ורכלנית סוף!) לפני שהיא התחילה לשאול שאלות.
עליתי לחדרי ובמסדרון שמעתי רעשי רישרושים…. "אריק אם אתה שוב מחטט בדברים שלי חסר לך!!!!"
צרחתי.
לחדר ו……………………………………………………………………………………………………………..
כלום, כלום… פשוט כלום! הכל נשאר אותו דבר מהרגע שיצאתי ממנו!… אז מה היה הפאקינג רעש?..
כנראה בא מבחוץ….
"אאאאאאה!"
בכי של תינוק? איה! הוא כל כך חזק …. אחחח איה…
"…. אליס… אליס…." שמעתי את קולה של ג'ני , אחותי הגדולה…
"אההה!"
"היא מתעוררת!"
מצאתי את עצמי במעבדה של אבא… עם כאב ראש ענקקקק. "מה אני עושה פה?"
"מצאתי אותך מעולפת לפני 3 שעות … אז רון ואני סחבנו אותך לפה….
מישל ישתמשה בדם של האריה.. הוא טוב למקרה של התעלפות… הוא הרי חזק.
"אוווו.קיי….. אז אני יעלה לחדר … להתבודד שם קצת…" אמרתי
"תקחי איתך את שקית הדם!," אמר רון "בהחלט תתצטרכי אותה איתך!"
"או….קיי.. תודה…"
רציתי להיכנס לצ'אט-רום… לבדוק אי-מייל וללכת… לא-לישון…. אבל למה כלכך בא—פיעוק–לי?
ג'ני נכנסה לחדרי ראתה אותי על המיטה וחשבה ששוב התעלפתי… היא התקרבה לעשות לי אחייה אבל… "מה את עושה?!" צעקתי
"אז את לא מעולפת?"
"בפעם האחרונה שבדקתי, גיליתי שלא…"
"אז מה עשית על המיטה?"
"לא יודעת … היה לי רצון עז לישון… מוזר…"
"לישון?! חעחעחעחעחע"
"באמת!"
"כן… חעחעחע אבל זה לא הגיוני…."
"דם האריה!!!!" צעקתי ורצתי (בערך – אתם יודעים… עם כוחות ערפדים לא באמת רצים אלא עפים-רצים… כזה…) אל השקית והסתכלתי עליה ואז על ג'ני…
"מה?" היא שאלה
"זוכרת כשהייתי בת 10 ואבא לקח אותנו לגן שבו היה הנוף אל המדבר של החיות הבר האלו?"
"כן , אז?"
"ובדיוק כשעבר שם אריה , אני התעלפתי והייתה לי שפעת חורף של שינה?"
"כן אז… נכון! האלרגיה! היא גרמה לך לישון… את מרגישה סרחרחורות?"
"לא….כן!"
"שבי!"
התיישבתי ופתאום ג'ני הוציאה שקית דם שכתוב עליה תרופה… "מ..מ..מה זה? איזה ד..ד..דם זה אויש… זה גם מסריח… פוייי!"
"זה תרופה! זה דם של זן מיוחד של ציפורים… אין הרבה אפשריות להשיג דם כזה.. תשתי, אומנם זה לא טעים כמו דם חיות אחר אבל זה לפחות תיהיה בריאה"
ניסיתי לטעום אבל זה היה הדבר הכי מגעיל שאי פעם אכל..שתיתי… פוייי איכס….אבל שתיתי את הכל… איכסההה!!!
"עכשיו יהיה בסדר" אמרה ג'ני ויצאה מהחדר.
ניסיתי לעשות דברים אבל לא היה לי חשק…. פתאום בקבוק עם פתק נפל , לקחתי את הפתק , פתחתי אותו ו……………………………………..O.O…………………………………..אלוהים אדירים..
ההמשך יבוא….
תגובות (0)