בעמק הבובות – פרק 1

שוב פעם טיול מחנאות,
וזה לא הגרוע מהכל,
שוב פעם תקעו אותי באוהל הענק עם הבני דודים המעיקים (…החמודים) האלו.
כמה שאני שמחה! (חכי חכי אמא, מה אני אבקש לפיצוי… אייפון,לא אייפד?)
מה לעשות שהם ישתקו,מה לעשות.
היה קצת קשה לחשוב תחת השק שינה הזה,שיותר מסריח מישן.
זהו,אני גאונה,פשוט גאונה.
זחלתי למעלה של השק שינה,והתיישבתי.
השתעלתי שני שיעולים,והכרזתי: "מי רוצה לשמוע סיפור מפחיד?"
זה עבד,20 עיניים הסתובבו אליי,חוץ מהסנוב הזה רועי,אבל אני לא מאשימה אותו,הוא בטח שונא את הטיול הזה כמוני,או סתם ישן השאלה איך הוא הצליח.
"איזה סיפור?",אמרה לילי ילדה חמודה ורעשנית של הדוד שמואל.
"מפחיד,אני אספר רק אם אתם תשתקו."
"אני לא פוחד משום דבר",הנה קם ה"גבר" יעקב בן ה8,כן בטח חשבתי.
אבל,אופס אין לי בכלל סיפור.
"ספרי",ידעתי שהוא לא ישן,אמר לי רועי הסנוב הזה.
אני אאלתר,מה כבר יכול להיות,הכל חשוך חוץ מכמה פנסים,בכל מקרה החושך וכמה רוחות רפאים כבר ירדימו אותם,אני מקווה.
"לפני הרבה שנים",הקצנתי את הקול בכוונה,"חיה פה ילדה בשם נינה,ממש איפה שעכשיו אנחנו נמצאים".
"נינה פחחח",השמיע רועי נחירת בוז,"אני כבר מת מפחד".
"שתוק",אמרתי,לעזעאל שזה לא יוציא אותם מריכוז.
"נו תמשיכי",אמר יעקב. נשמתי לרווחה,תודה אלוקים!
"למקום קראו עמק הבובות,אתם יודעים למה?",למה באמת?,אני בעצמי לא ידעתי.
"היו פה בובות ברבי זומביות?",בא לי לחנוק אותו.
"רועי,תישן נשמה שלי,או שתשתוק".
"את שאלת,אני עניתי",ציחקק עדיין שוכב בתוך השק שינה.
כמה ילדים צחקו,אוף איתך רועי.
"טוב,קראו למקום ככה,בגלל שהייתה אגדה אחת, על אודות ילדה שאימא שלה שרפה לה את כל הבובות,ורצתה לשרוף גם אותה,אך הילדה רצה לכיוון הנהר ואימא שלה אחריה עם לפיד אש,אך הילדה טבעה ו.."
"והגזמת",קם רועי עם ראשו הבלונדיני הכהה משהו.
"מה קרה עכשיו אתה פוחד?",סנוב,סנוב סנוב.\
"לא,אבל את מטומטמת,הילדים כולה בני 5".
"8"נבח עליו יעקוב.
"אז שיהיה 8,את רוצה שיהיה להם טראומות לכל החיים".
טראומות? אם זה מה שיגרום להם לישון אז בכיף.
"טוב אם אתם מפחדים,אז אני אפסיק."
"לא אל תפסיקי",אמרה ליאת בת ה10 וכמה ילדים הסכימו איתה.
"אם את ממשיכה אני הולך למבוגרים",אוי נו באמת? כמה מפחיד.
"לך",אמרתי לו,חתיכת מעצבן.
והמשכתי…