בלש נושם (הצעות מוצלחות יותר יתקבלו בברכה.)
היה זה ערב קריר של ספטמבר ברחוב בייקר סטריט.שמעתי דפיקה בדלת ואז היא נכנסה שפתייה רעדו מפחד והיא נראתה מפוחדת מאוד ישר ידעתי שהיא לא באה למשרדי סתם היא באה לבקש ממני לחקור משהו. לא הססתי ושאלתי מה מבוקשה. האישה בקשה ממני לחקור את מות אביה, היא ספרה שהדבר היחיד שהיא יודעת שזהו רצח. בקשתי מהגברת לספר מהו שמה מאיפה היא ומידע על אביה ועל עצמה האישה החלה בסיפורה.
“שמי פרנסיס מיקלורד נולדתי בלונדון אני גרה ברחוב מייפל 85 עם אחותי. שם גר אבי עד למותו, אבי הוא שוכר אוניות וספינות. לפי מה שאני יודעת אין לו אויבים. זה כל מה שבכוחותי לספר לך" אמרה וקמה אך לפני שפתחה את הדלת עצרתי אותה ושאלתי אם יש מישהו שהכיר את אביה ויוכל לספר לי עליו עוד?. "כן יש אחד זהו חברו הטוב של אבי רוג'ר טימבן.” אמרה, נתנה לי דף עם כתובת ביתו ויצאה באליגנטיות. לאחר שהיא יצאה מיהרתי לרחוב אוקספורד 66 זו היא הכתובת שהיא נתנה לי שם אמור לגור אדון טימבן.אדון טימבן נראה כבן אדם עשיר, שמנמן ומשופם לפי שיחתי איתו הבנתי שזהו בן אדם נחמד ולא כמו כל העשרים בלונדון הוא לא העמיד פנים אלא התנהג אליי כמו כל בן אדם רגיל. אדון טימבן סיפר על אדון מיקלורד הרבה יותר מן העלמה מיקלורד. כשנכנסתי, הצגתי את עצמי בפניו וספרתי למה באתי האדון שמח לספר לי הכל על חברו המת. " ג'רולד מיקלורד היה חברי הטוב מאז ילדות ביחד הקמנו את החברה 'מיקלורד וטימבן' כמעט אף פעם לא היו לנו ריבים בנוגע לעסק. אישתו מתה לפניי שנתיים בתאונת הרכבת הקטוסטרופית שקרתה בליורפול" אמר. מה שאדון טימבן לא ידע זה שגם אצלי מתה אישתי במקרה הזה.
תגובות (0)