בית ספר לרוחות רפאים פרק 3

הוא גדול. הוא מפחיד. הוא מסוכן. איש לא יצא ממנו. איש גם לא יצא.
בית ספר לרוחות רפאים פרק 3
רוח מספר 31 התקרבה אל הרוצח במהירות, כף ידה זהרה באור כתום-אור שסימן ייסורים וכאב, בעוד שידה השנייה זהרה באור כחול-שחור, אור שסימן מוות מהיר.
רוח מספר 31 מבלי לחשוב פעמים, השתמשה באור הכתום, באור הכאב, באור הייסורים, היא הניחה את כף ידה-הרפאית על צווארו של הרוצח.
הרוצח צרח.
"רוח מספר 31 עצרי!" קרא קול מאחוריה, קול נוקשה, קר ולא מבין.
רוח מספר 31 לא עצרה, היא הרימה את ידה הכחולה והושיטה אותה בתנוע מאיימת לכיוון אם-הרוחות.
"אל תתערבי." סיננה. "או שתרגישי את הכאב שהוא מרגיש."
הרוצח התעלף על הרצפה.
אם הרוחות הרימה את ידה בתנועה מגוננת. "רוח מספר 31 תחשבי על מה שאת עושה." אמרה והלכה צעד אחד קדימה.
"אחורה!" נבחה עליה רוח מספר31. "לכי אחורה או שתסבלי כמוהו!" היא החוותה בידה בכתומה לעבר הרוצח שהתעלף.
אם הרוחות פתחה את פיה לדבר אך רוח מספר 31 קטעה אותה.
"אל תנסי להגיד שאת מבינה. כי את לא!" צרחה רוח מספר 31 היא כרעה על ברכיה , שיחררה את האור מעורה-הרפאי ותפסה את הרוצח בשיערו.
"הוא." אמרה. "הוא לקח ממני את החיים. הוא. הוא הביא אותי לכאן! לעולם המתים הדפוק הזה..ל.. לבית הספר הזה!"
"רוח מספר 31…" אם הרוחות התקרבה עוד צעד. הרוח הדליקה את האור הכתום שוב.
"את…"
"ארל תגידי לי מה לעשות!" רוח מספר 31 הרימה את ידה והאור הכתום זהר שוב, בוהק יותר.
אם-הרוחות הלכה צעד אחורה.
"נקמה לא תוציא אותך מכאן."אמרה.
"אני לא מחפשת נקמה." סיננה הרוח. "אני מחפשת צדק!" ובאומרה זאת הניחה את שני ידיה על הרוצח.
"רוח מספר 31." אם הרוחות דיברה במהירות זעה רפאית בצבצה על צווארה. "אם תעשי את זה את…"
"אני מה? אמות שוב?" צחקה רוח מספר 31 "אני לא חושבת כך!"
"לא! את לא מבינה!" הפעם היה זה מורה הרפאים. "אם את תעשי את זה.."
"לא-אכפת- לי!" צעקה רוח מספר 31 והצמידה את שני ידיה הזוהרות על צווארו של הרוצח.
היא רוצה צדק.
וצדק זה מה שתקבל.
גופו של הרוצח רעד. אם הרוחות צעקה לא וריחפה במהירות לכיוונם אך הם נעלמו. שניהם. נמוגו.
"איפה הם?" שאל אחד מילדי-הרפאים. "איפה הרוצח והרוח.."
אם-הרוחות קרעה על ברכיה ונגעה בשני אצבעותיה ברצפה, אבק שחום-ירוק כהה שכב שם בערימה. היא שלחה יד רפאים ומיששה את האבק.
"נשלחו ליקום אחר." אמרה אם הרוחות והתרוממה באיטיות. "יקום שונה ומסוכן. יהיה להם נס אם הם יישארו בחיים."
"ואת?" שאל אחד מילדי-הרפאים. "את תתני להם להישאר שם?"
"לא." אמרה-אם הרוחות. "אני יחזיר אותם. את שניהם אני נשבעת!"