באנגמי פרק 2: באנטוסריוס פלרק

פרק 2: באנטוסריוס פלרק
צעדנו בשקט במסדרון של המפקדה, אף אחד לא החליט לפצוח פה ולהתחיל שיחה. בטח שלא אני. הוא רק הביט בי למבט קצרצר כאשר יצאנו מבית הסוהר ומאז דבר לא קרה.
"פירטס מה הוא.." שאלה אותי המזכירה שלי, הוא פלט מן צחקוק קטן וישר הבטתי בו מבט שהשתיק אותו. החזרתי מבט למזכירה וחייכתי אליה "תסמכי עליי, אני יודע מה אני עושה."
הוא הרים את שתי אצבעותיו והניח אותם לשנייה על המצח באלכסון, כדמוי הצדעה, והעביר אותם קדימה בעודו הולך אחריי, הוא הוריד את אצבעותיו למטה והמשכנו להתהלך עד שהגענו למשרד שלי, פתחתי את הדלת כניסה והוא נכנס למשרדי.
התיישבנו אחד מול השני, הוא לקח עיפרון ושיחק איתו בין אצבעותיו, "אם מה הסתבכת הפעם?" שאל והביט בי בחוסר רצינות. התכוונתי לענות לו שאז הוא קטע אותי לפניי דבריי ואמר –"רגע אל תאמר לי," הוא הביט אל תוך עיניי מנסה להבין במה אני צריך את עזרתו "אם זה היה כמה פושעים לא רציניים כמו ; סוחרי סמים, גנבים, או שודדי בנק לא היית קורא לי, לא, כנראה זה משהו הרבה יותר גדול. כזה שאפילו המשטרה שלך בקושי יכולה לעצור," הוא אמר בנימת זלזול,
"אני צריך את העזרה שלך לתפוס מישהו." נתתי לו רמז דיי עבה, הוא נקש באצבעותיו ונשען על הכיסא,
"תן לי לנחש, אתה רוצה שאני אעזור לך לתפוס את באן?" הוא הביט בי וחייך,
"אם תחליט שאתה לא רוצה להיות חלק בזה ולהסתכן אני אחזיר אותך לכלא שם תירקב לכל חייך על מעשייך." אמרתי בסמכותיות, "גם ככה אני אחזור בסוף לבית הכלא אחרי שנלכוד אותו, אז אני מוכן לעזור לך. אבל זה יילך בתנאים שלי." הוא אמר ושילבתי את ידיי,
"דבר."
"דבר ראשון, אני רוצה שאתם, המשטרה, תממנו לי רכב למבורגיני חדש בצבע כתום עם פס שחור שעובר מעליו כשנגמור עם זה." הפעם היה תורי לקטוע אותו –"בשביל מה הרי אתה תחזור לכלא אחרי שנגמור עם זה." הבטתי והוא חייך אליי, חיוך מעצבן כזה.
"מה שמביא אותי לבקשה השנייה, אני רוצה חנינה מלאה על כל פשעיי ושחרור מלא מבית הכלא, המשטרה לא תמשיך עוד לחפש אותי ואני אעלם." בחיים שלי לא חשבתי שהוא יבקש בקשה כזו גדולה, לקחתי נשימה עמוקה וקמתי מהכיסא, נשענתי על השולחן וחשבתי לעצמי 'האם הוא באמת יצליח לתפוס אותו?'
מצד אחד, באן כבר הרג יותר מ30 בני אדם חפים מפשע והוא מהווה סכנה נוראית לחפים מפשע אחרים. אבל מצד שני, אני לא יכול להבטיח שהוא יוכל לעצור את באן.
"אני לא יכול להבטיח לך דבר כזה, גמי." זו הפעם הראשונה שאמרתי את שמו, הוא משך בכתפיו ואמר "אז אני לא אעזור לך, אתה תחזיר אותי לכלא ותשב עם עצמך ותחשוב האם באמת עשיתי מעשה נכון שהרגע הרסתי את הסיכוי היחידי שלי ללכוד את באן?" הוא היה מאוד ערמומי וחכם, הוא ידע מה הוא מבקש וידע גם איך לגרום לי להסכים לו.
"אני אתן לך את המכונית, ואת החנינה. אך אם לא תצליח ללכוד את באן העסקה בטלה ומבוטלת ואתה תחזור לכלא." הסברתי לו איך זה יעבוד בחוקים שלי,
"נשמע לי טוב מאוד," הוא הביט בי ונשען על הכיסא.
"מתי מתחילים?"

"קח." אמרתי והשלכתי לעברו את התיקייה החומה עם כל המידע שאספנו על באן, הוא רפרף על זה. "השם שלו הוא באנטוסריוס פלרק, באן זה קיצור שאנחנו המצאנו לו, הוא פסיכופט על ואמן בנשקים חמים. הוא אימן את עצמו במשך שנים על גבי שנים, הוא הגיע לרמה חדשה של טירוף והוא לא יודע רחמים."הסברתי לו בקצרה על באן, גמי המשיך לרפרף בתיקייה.
"זה לא סוחר סמים, או שודד בנקים. אתה צדקת בזה. הוא רמה חדשה לגמרי בשביל המשטרה ובשביל כולם. אי אפשר להביס אותו." אמרתי ברצינות,
הוא התחיל להזיע מעט אבל הוא לא הראה שהוא בלחץ. כלל וכלל לא.
"אם אתה רוצה לנסוג אז זה הזמן, כי אם אתה נכנס לזה אין דרך חזרה." סיכמתי. הוא הניח את התיקייה על השולחן והנהן לחיוב. "אני יודע מה הסיכונים, אני מוכן להילחם נגדו ולהביס אותו."