אתה לא אבא שלי – פרק 1

כמה דקות אחרי שהוא צעק עליי ונעל אותי בחדר, יצאתי מהחלון הגדול בחדר שלי. קוראים לי לורן, אני בת 15, אמא שלי מתה כשהייתי בת 12 בגלל שאבא שלי הכה אותה. זה עובר בירושה.
עכשיו הוא מכה אותי נותן לי לאכול פעם ביום ומכריח אותי לצבוע שיער כל יום.
כן זה לא כל כך עונש אבל לצבעים כמו ירוק, סגול ואפור. יש לי חבר כבר חצי שנה והוא יודע עליי הכל כמו שאני יודעת עליו הכל, קוראים לו סבסטיאן; יש לו עיניים ירוקות בהירות, שיער שחור וחיוך בוהק.
הוא כל הזמן מעודד אותי ורוצה שאני אעבור לגור אליו לבית. הדבר היחיד שלא סיפרתי לו שאם אני אברח, אספר למשטרה או ידווח עליו – הוא ימצא אותי ויתעלל בי יותר גרוע.
חה- כל זה היה עד עכשיו; כאשר אני בדרך למספרה לצבוע את השיער לבלונדיני עם קצוות כחולים, כי אני שמה עליו פס.
אני הולכת למקום שמצאתי במחשב ששם נותנים אישור לנשק, אני אגיד שאני הולכת לצוד פרים, או משהו..
אני הולכת להרוג אותו, בלי אף טיפה של רחמים, בשביל אמא.
************
אחרי שסיימתי עם העניין של ה4 שעות וקניתי את האקדח עם הכסף שגנבתי מ'אבא' שלי, אני נכנסת הביתה ורואה אותו חוטף עליי קריז.
הוא שם את ידיו מאחורי ראשו וצורח "איפה לעזעזל נעלמת?",
אני צוחקת בקול גבוה במיוחד, ועושה צעד צעד עד שאני מגיע אל הזבל בדמות אדם,
מתענגת על הרגע הזה.
" תתקרב לפה זבל קטן, הו אתה לא מתאר לעצמך מה הולך לקרות לך אם לא תתקרב," גיחכתי.
הוא נהיה אדום, עוד רגע יוצא לו עשן מהאוזניים.
"מי את בכלל שתגידי לי מה לעשות, אה?" הוא מתעצבן.
אני צוחקת ומוציאה את האקדח מאחורי גבי, מסובבת אותו וצוחקת כל כך חזק שעוד שנייה אני אצטרך מסכת חמצן.
הוא מרים את ידיו ואז הוא קולט ממי הוא מפחד, הוא מוריד אותם לאט לאט..
" את מנסה להפחיד אותי עם חתיכת פלסטיק? בואי לפה תקבלי את העונש שלך עכשיו!" הוא מתפוצץ.
אני מתקרבת אליו לאט לאט, ותופסת בראש שלו.
"זבל אנושי שכמוך, זה בשביל אמא," קול חזק נשמע, עפתי קצת אחורה אבל לא נפלתי, היחידי שנפל זה 'הוא'.
לוקחת את כל הכסף וכרטיסי האשראי שלו, בגדים חושפניים כי בא לי וצבע לשיער.
אני שמה את האקדח בתוך החגורה שלי ומכסה עם החולצה שלי.
אני מתחילה לרוץ לבית של סבסטיאן מאחורי השכן, אני מתייאשת ועולה על מונית שלמזלי נמצאת שם.
"שמעת את הירייה משם?" הנהג שואל אותי.
אני מהנהנת לשלילה.
"איך לא שמעת משהו שעשית?" אני מסתובבת אל הנהג וקולטת אקדח מולי.