אף פעם לא ראיתי קבר- פרולוג

אי פעם עלתה בכם מחשבה על המוות?
אם תלכו לגן עדן או גיהינום?
אני יודעת שאני כן.
לפני כמה חודשים, הייתי יכולה להגיד לכם מבלי להסס שהייתי הולכת לגיהינום ברגע שהייתי מגיעה לשם למעלה. אבל היום, אם אני מסתכלת על עצמי טוב…
על מי אני עובדת? נשארתי בדיוק אותו הדבר. אותה ילדה אנוכית חסרת רגשות. אבל בכל זאת, כשהידיים עכשיו אוחזות באדיקות בהגה ומתחילות טיפה להזיע, אני חושבת שאולי אני צריכה להסס רגע ובאמת לחשוב על זה לעומק כמו שאף פעם לא חשבתי.
תסתכלי על עצמך ורוניקה, כולך מהרהרת לעצמך אם שווה לך באמת למות או לא כאילו שזה באמת מעניין מישהו. אני כזאת פתטית. הרי כל מי שאי פעם אהב אותי בכל מקרה כבר עזב אותי. אבל שוב השאלה הזאת לא עוזבת אותי במנוחה,
השאלה שלא נותנת לי את היכולת לדחוף את הגז עם רגלי בכל כוחי בפעם האחרונה…