אסון גדול במשפחת מורגן , פרק 2

בבוקר :
לא היה לי חשק לצאת לעבודה , ובכלל לעבוד .
אכלתי במהירות קורנפלקס עם הרבה חלב , וחטפתי איתי עוגיות שוקולד צ'יפ לדרך.
היום הזה היה קצר בעבודה , רוב המטופלים היו רגועים , יש כמה שנאלצנו לרסן .
בסוף יום העבודה , הייתי צריכה ללכת לשלם חשבונות ..
הגעתי לדואר, ושילמתי , באחד הכיסאות ישב מישהו שלא הוריד את העיניים שלו ממני , נלחצתי ,
הייתה לו קרחת , מבריקה ממש , חולצה שחורה, וגינס אפור .
בידיוק כשיצאתי מהדור הבחנתי שגם הוא יצא , והחל ללכת אחריי .
ניסיתי להרגיע את עצמי בכך שאולי הוא סתם הולך בדרך שלי , אבל בגלל שיש לי אינטואיציה חזקה , הבנתי שהוא לא באמת סתם הולך בדרך שלי , הוא הולך אחריי .
ניסיתי לבלבל אותו , ולקחת פניות , נאלצתי להעריך את הדרך לתחנת המשטרה .
לבסוף הצלחתי לחמוק, כמה שוטרים קיבלו את פניי, ושאלו מה אני רוצה ,
אמרתי להם שזימנו אותי לגביי החקירה .
התיישבתי בחדר ההמתנה, מיד השוטר הזה שחשבתי שהוא חמוד , קיבל את פניי , " אנחנו דיברנו עם מרלין הבוקר , היא הסבירה לנו שהיא כמוך , לא ידעה בכלל על מותה של לורה , נאלצנו לחקור אותה , היא יצאה נקייה , ובזכותה גם את , בנתיים " הוא אמר ופיהק .
"בדרך לכאן . מישהו עקב אחריי , אני סבורה בזאת , הצלחתי לחמוק ממנו בנס , הוא לא היה ניראה לי "
" את בטוחה שאת לא ממציאה את זה? " " אני יותר מבטוחה " אמרתי בטון רגזני .
"בסדר , איך הוא היה ניראה?" " הייתה לו קרחת , הוא לבש חולצה שחורה וג'ינס אפור , הוא היה ניראה ממש חזק וגבוהה " " בסדר .. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בנתיים .. אם תראי אותו שוב , תודיעי לנו " "בסדר, יש משהו חדש לגבי החקירה?" " כן , אובכן , הנערה ההיא סיגל , היא מתה אחרונה , זאת אומרת , שקודם השכן נרצח , אחריו האדם ההוא , ורק אחרי שעה הנערה נרצחה "
" אתם יודעים עם מה הם נרצחו ?" " שרלין , זה כבר לא ממש עניינך " " אני יודעת שיש חשדות לגביי , אני כבר מעורבת בזה גם ככה , וזכותי לדעת איך מתקדמת החקירה" " בסדר, את תוכלי לדעת , אבל זה לא יעזור לך , התפקיד שלנו הוא לחקור את העניין , את לא יכולה גם ככה " " חבל שאתה מפקפק בי " אמרתי , והוא אמר " בכל אופן .. הנערה , עדיין אנו לא יודעים כיצד נרצחה , אם היא מתה אחרונה , זה אומר שהיה עוד מישהו איתם , על השכן היו טביעות האצבעות של האיש שעדיין איננו יודעים מי הוא , לפי מה שאנו מבינים , בהתחלה הוא הכה אותו , לאחר מכן הוא זרק עליו מחבט , מסתבר שלשכן עדיין היה דופק, אחרי כמה זמן הוא מת , מה שמוזר כאן , שהוא היה יכול להנצל , כי הפגיעה לא הייתה כזאת קשה , הוא מת בשעה חמש וחצי , אבל הוא לא היה יכול למות רק מזה, כי המחבט פגע לו ביד , וזהו , הוא היה יכול להיות בעל יד שבורה וחבולות בלבד , אחרי שבדקנו אותו שוב, מסתבר שמישהו הרעיל אותו . הטביעות אצבעות שלו נמצאו על בקבוק יין, מזלג, צלחת ועל כוס , זאת אומרת שהוא לא סתם בדק מה הולך שם , הוא התיישב לאכול איתם , שזה מאוד חשוד "
אחרי כל המידע הזה הייתי מסוקרנת , מאוד .
" טוב אני צריך להמשיך בחקירה .. נתקשר עלייך אם נדע משהו " " טוב להית' " .
יצאתי והתקשרי ליון , הוא אמר שאח שלו תומס חוזר מארצות הברית בשבוע הבא,והוא ביקש שנערך אותו אצלי בבית , בעיקר בגלל שבבית שלו אין מקום .
יותר מאוחר פגשתי אותו , וסיפרתי לו את אשר השוטר אמר לי .
" רגע .. אישתו אמרה , שהוא רק בדק מה קורה שם נכון ? " "כן .. " "אז אולי מלחתחילה הוא היה צריך להפגש איתם " " אני לא יודעת .. אולי הוא סתם בדק והם הזמינו אותו לארוחה ? " " אז איך זה שאישתו לא דאגה ? הוא היה שם הרבה זמן והיא לא הלכה לקרוא לו אפילו ? זה היה יכול להיות מתוכנן " "אתה צודק לא חשבתי על זה !" "אם הם ידעו מי הכין את הארוחה הם ידעו מי הרעיל אותו "
"אבל למה רק אותו אם גם ככה היו הורגים את האחרים?" "היה אדם שלישי ואולי יותר מזה .. כי הנערה האחרונה שנצרחה , ואני לא חושב שהיא ניסתה להתאבד " " טוב , בוא נפסיק לדבר על זה .. זה עושה לי רע כל הסיפור הזה , בנוגע לירושה , אני רוצה לחקור על זה יותר, אם אני ידע את שם המשפחה החדש של דודה שלי " "חדש? " "כן , מרלין חיפשה אותה עם השם משפחה של סבתא שלי , אבל אין שום מידע עלייה , או שהיא ברחה לאנשיהו , ושינתה את השם משפחה שלה , או שהיא התחתנה ? " "יכול להיות , אולי עדיף שתעזבי את זה? " "יון . אני רוצה לדעת על המשפחה שלי .. ישלי הזדמנות למה לא לנצל אותה ?" "טוב את צודקת אני מתנצל " " אני דיברתי היום בבוקר עם אחת הבנות שעובדת איתי , והיא נתנה לי מספר של חברה שלה שיכולה לעזור לי לאתר אותה , אם היא חייה עדיין " " אז למה את מחכה ? תתקשרי " " לפני רגע היית נגד" " עכשיו לא , אני יעזור לך " .
השם משפחה שלי הוא שם המשפחה של אמא שליי , ההורים המאמצים שלי החליטו להשאיר לי אותו , אבל נתנו לי גם את שם המשפחה שלהם , לוינסקי , אני מבקרת אותם לפחות פעמיים בחודש, בגלל העבודה אין לי כל כך זמן , הם גרים בפתח -תקווה , ואני בחולון .
השם המשפחה של אבא שלי הוא מזעזע , העדפתי להשאיר את המורגן .
סבתא שלי מצד אבא , מתה בילדותו , היה לו אח , שקראו לו גרשון , הוא היה האח הבכור , לאבי לא היו יותר אחים , את זה גיליתי ממרלין כשדיברתי איתה בבוקר.
סבא שלי נרצח בידיוק כמו אבי , מסיבה שאינה ידועה.
מהצד של אמא שלי לא הכל היה ברור לי , מה עם סבא שלי ? מרלין ידעה שגם הוא נרצח ,
סבתא שלי מתה מסרטן , אימי מסרה אותי לאימוץ ונעלמה , ודודה שלי גם נעלמה ..
רציתי לדעת יותר, יכול להיות שאמא שלי חייה ? ודודה שלי ? .
ולמה לעזזל במשפחה הזאת כולם נרצחים או נעלמים ?! רוב הנשים נעלמות , והגברים נרצחים , מה עם גרשון ?! .
החזקתי את השרשרת של סבתא שלי בידי , היה משהו בשרשרת הזאת רק לא ידעתי מה .
התקשרתי לחברה של אישה שעובדת איתי .
" שלום , זאת שרלין מורגן " "שלום שרלין , מירב אמרה שתתקשרי , אני טניה "
"נעים מאוד.. אני רציתי .. " לפני שהספקתי לסיים את דבריי היא קטעה אותי , "מירב אמרה לי כבר, אז ביררתי לך , למשך כמה זמן אני לא יודעת לאן היא נעלמה אבל אחרכך דודה שלך נסעה לקנדה , היא גרה שם כמה שנים , בהתחלה היא הייתה 'בלה מורגן'
אחרי כמה זמן , היא קיבלה הצעת עבודה ונסעה לאיטליה , באיטליה היא שינתה את השם משפחה שלה ל'לוסיאנור' , לאחר כמה זמן , היא הוציאה ספר וקראה לו " השרשרת " " באותו הרגע שטניה אמרה את זה , הלב שלי פעם בחוזקה , אולי זה קשור לשרשרת שסבתא שלי רצה שתהיה שלי ?!.
"את שם ?" "כן ! " "בכל אופן , שבוע לאחר הוצאת הספר, היא נרצחה " .
"תודה רבה , את יודעת איפה התגוררה ? " " היה לה שותף , אני רשמתי את המספר שלו חכי רגע , אני יבדוק , אה הינה מצאתי " היא הביאה לי את המספר טלפון שלו , מיהרתי להתקשר .
"שלום גוסטב ? " אמרתי לו עם האנגלית העילגת שלי [ אני יכתוב את זה בעברית ] " שלום , מדאם , עם מי אני מדבר ? " " שרלין , מורגן " " שרלין ? אני לא מאמין " " אני מניחה שדודה שלי בלה , התגוררה איתך זה נכון ? " " כן , היא סיפרה לי עלייך " "מה ? " " היא אמרה שאת הבת של אחותה "
"כן .. " " היא חיפשה אותך שנה שלמה , אבל לא יכלה לדעת איפה את נמצאת , היא רצתה לדבר איתך , יותר מזה אין לי מה להגיד לך " " היא סיפרה לך על המשפחה שלי ? " " אני יודע שהיא החביאה את הירושה שלך בישראל , אני לא בטוח איפה , אבל היא ביקשה ממני , שאם תצרי איתי קשר שאני יגיד לך שתקראי את הספר שלה " " טוב , היא אמרה לך עוד משהו ?" "אני מצטער.. לא "
"טוב תודה רבה להתראות " "להתראות " , בסוף השיחה נותרתי המומה ..
שלחתי את יון למצוא לי עותק של הספר שהוציאה , הבטתי בשרשרת , לא הבנתי מה יש בה , זאת סתם שרשרת פנינים , עם לב .. ואז התחלתי לחשוב שאולי הלב הזה נפתח , אבל לא הצלחתי לפתוח אותו , לא הייתי בטוחה בכלל שיש לו פתח , אבל בכל זאת היה חייב להיות משהו בשרשרת הזאת.
הייתי רוצה לדעת , מדוע נרצחה , אבל גוסטב עצמו לא ידע דבר . לפחות התקדמתי קצת , אמרתי לעצמי .
יון חזר עצבני מהחיפושים שלו " לא מצאתי את הספר הזה בשום מקום , אולי למרלין הזאת יש אותו ? " " שאלתי אותה הרגע , היא אמרה שהיא בכלל לא ידעה על הקיום של הספר הזה " "את בטוחה שכדי לסמוך עלייה ? " "היא הייתה חברה קרובה של סבתא שלי , אז אני מניחה שכן "
"בסדר .אבל תזהרי עם זה , אולי באינטרנט נמצא משהו ? " , אחרי 4 שעות של חיפושים באינטרנט , מצאתי קובץ של וורד עם כל העמודים , התחלתי לקרוא.
הספר סיפר על סבתא רבא שלי , שהיא הכינה את השרשרת הזאת , היא העבירה אותה לסבתא שלי , וממנה לאמא שלי , הרבה אנשים רצו את השרשרת הזאת , כולם ידעו שהשרשרת הזאת מיוחדת , ושהיא שווה המון , ליזה (אמא שלי ) , התחתנה אם השרשרת הזאת , בספר הזה מסופר גם על הריבים שהיו בין אימי לבלה , מההתחלה אבא שלי , היה אם בלה , הם חיו ביחד כמה שנים , באותו הזמן הוא ניהל רומן עם אמא שלי, יום אחד נימאס לאמא שלי להסתתר , היא הרגישה אחות גדולה איומה , הם נאלצו לספר את זה לבלה , בלה התעצבנה , היא לא רצתה לראות אותם יותר, היא הרגישה שינאה רבה לאחותה,ויותר עליו שהצליח להפריד בין השניים .
ביום של החתונה , בלה גנבה מליזה את השרשרת , נימאס לה שרק בגלל שאחותו יותר גדולה ממנה היא מקבלת הכל , היא ברחה להמון שנים למקום שלא כתבה בספר , אחרי כמה זמן היא נפגשה עם סבתא שלי , היא החזירה לה את השרשרת ונסעה לקנדה , יומיים לאחר מכן סבתא שלי נפגשה עם מרלין והעבירה עלייה את השרשרת ונפטרה.
3 ימים אחרי שנולדתי , אבא שלי נרצח , ואמא שלי לא יכלה לשאת את הכל על עצמה , והיא הייתה מסוכסכת עם גרשון , שמאז ומתמיד היה רווק ממורמר חסר ילדים .
היא החליטה לשלוח אותי לאימוץ , ובעצמה נעלמה , אחרי כמה שנים חיפשה את אחותה בשביל השרשרת , המון אנשים חיפשו את השרשרת , חברי משפחה , בני דודים , כל אחד שכמעט הצליח לגלות איפה השרשרת נהרג , החלק הזה הפחיד אותי .. אולי מרלין עשתה להם את זה ? היא הייתה צעירה יותר אז .. היא הייתה מסוגלת להכל בשביל לשמור עלייה .
בסוף הספר היה כתוב " הלב בשרשרת הוא רק מוביל לתעתוע " .
באותם הרגעים הבנתי , שמה שמוחבא בשרשרת הזאת , לא יהיה בלב הזה.
לקחתי את השרשרת ואת יון לסלון . התיישבנו וחשבנו מה אנחנו אמורים לעשות איתה ..
ואז , משהו גרם לי לחשוב , שאני צריכה להוציא את הלב הזה משם .
השרשרת הייתה חזקה מאוד , למרות כל השנים שלה, היא החזיקה מעמד ונראתה כיאילו רק נקנתה .
היה מאוד קשה להוציא את הלב הזה , התייאשתי וחשבתי שזה כבר לא אפשרי ..
אבל אז יון אמר לי " למה להוציא את הלב? אני חושב שזה קשור לפנינים " הוא הצליח לשבור את הסוגר של השרשרת "אלוהים אדירים?! ממה לעזזל הסוגר הזה עשוי ?! " השרשרת הייתה כבדה , הייתי בטוחה שזה או שבאמת מוחבא שמה משהו , או שהלב הזה עשוי מגוש בטון .
" טוב איך אנחנו מוציאים את הלב ? " שאלתי בחוסר סובלנות " אבל למה את הלב?!" " אני פשוט חושבת שזה מה שאנחנו צריכים לעשות " " אז נצטרך להוציא את הפנינים האלה .
הוא אמר .. הפנינים היו גדוליםפ ויפים , והיה חבל לי עלהים.
נורטון קפץ על הברכיים שלי וחיכה שאלטף אותו "נורטון לא עכשיו !" התעצבנתי עליו , הוא נעלב וקפץ על השרשרת , הוא התחיל לשחק איתה , התעצבנתי "נורטון חתול רע ! אתה הורס את השרשרת "
לפתע יון צעק " נורטון תמשיך!" "מה לעזזל ?! יון " " הוא שרט פנינה אחת ובה מתחילות להתגלות אותיות " "אותיות ?! בגלל זה אנשים רצו את השרשרת הזאת ?! " פנינה אחת התגלגלה ליד הרגל שלי , הרמתי אותה .
לקחתי מהר סכין מהמטבח , והתחלתי לחתוך אותה , למרבה הפלא היא נחתכה כמו פרוסת לחם .
בתוכה , היה יהלום קטן מנצנץ , המשכתי ככה עם כל הפנינים , ובכולם היו יהלומים קטנים , ובפנינה אחת היה חרוט השם שלי , הרגשתי מוזר, איך סבתא רבא שלי ידעה שיקראו לי שרלין ? מלחתחילה היא הייתה אמורה להיות שלי ?! ומה לעזזל היהלומים האלה קשורים ? .
השרשרת כבר הייתה ריקה , פנינים מפוזרים בכל הבית , הלב נפתח .. לא האמנתי למראה עיניי.

-המשך יבוא-