אי החופש פרק 1- היציאה מאי הבית של קיצו

"אוי לא, הם כבר כאן!" צרח גבר גבוה יחסית בעל שיער חום בהיר וקצר.
"לא יאמן שאפילו לאי המשקאות החריפים הם הגיעו" אמר איש אחד בעל זקן לבן וקרחת בידו כוס בירה וחיוך של שיכור בפניו.
"תשלחו את כל הילדים ראשונים" צרחה אישה אחת בעל שיער כתום ארוך ומתולתל ודוחקת את ביתה לעבר ספינה.
"מה קורה פה?" שאל נער כבן שש עשרה בעל שיער כחול כהה שהגיע עד כתפיו ועניים כתומות.
"קיצו תברח, רוץ אל הספינה, הם פה האנשים שסיפרתי לך עליהם" נער אחר בעל שיער ירוק קצר התחיל למשוך את קיצו לעבר ספינה בגודל של בניין בעל 4 קומות.
"אוי לא מאוחר מידי" ילדה אחת בעל שיער שחור שהגיע על אמצע גבה התחילה לבכות בזמן שהנער בעל השיער הירוק בוהה בנערים קופצים על הספינה ואוחזים בה בזמן שהיא עוזבת וחלק מהנערים נופלים אל מותם.
מסביב לאי, הים מלא במפלצות נוראיות מתחת למים.
"בואו, לעבר היער" משך קיצו את הילדה והנער.
הילדים רצו בזמן שאנשים פשוט משתגעים חלקם מתאבדים חלקם בוכים והשאר מחבקים את משפחתם.
הם חלפו ליד בית האלכוהול הגדול, הבית שהיה תמיד מפוצץ באנשים שמחה וריח מסריח היה הפעם שבור רובו שומם ולהבות עולות ממנו.
"הם כבר הגיעו לפה" אמר הנער בעודם רצים.
"אני לא יכולה יותר" אמרה הילדה ונעצרה.
"מהר קיצו בו נרוץ" צעק הנער.
"אני לא משאיר לעולם אנשים מאחור" אמר קיצו העלה את הילדה על גבו והמשיך לרוץ.
"אוי לא" אמר קיצו צופה באיש מבוגר קצת נמוך חליפה עליו כובע מהודר ושחור עליו וסיגריה בפיו.
"הוא חלק מהם" הילדה בהתה בפחד באיש מוציא אקדח מצד חגורתו.
"מנוול, אל תעז לעולם לגעת בחברים שלי" צעק הנער רץ במהירות והשליך אגרוף לפניו של המבוגר אשר ירה באדמה מרוב תדהמה.
"קיצו מהר תירה בו" צעק הנער מנסה להחזיק את המבוגר המתנער.
קיצו התכופף תפס את האקדח כיוון אותו אל ליבו של האיש המבוגר אבל משום מה לא ירה.
"למה אתה מחכה?" שאל הנער שהתחיל לקבל אגרופים בחזה מהמבוגר.
"אני רועד יותר מידי" אמר קיצו מנסה להפסיק את הרעד.
"עכשיו תירה" אמרה הילדה כאשר הידקה את ידיה על ידיו של קיצו שיפסיק לרעוד.
"תודה" אמר קיצו וירה במבוגר כשהנער הפסיק לאחוז בו.
"תן לי את האקדח, למקרה שיש שם עוד חיילים של ממשלת העבדות.
"אני לא מאמינה שאי המשקאות החריפים עכשיו הופך להיות אי בעבדות כמו רוב האיים, אני שונאת את ממשלת העבדות" הילדה צעקה ודמעות יבשות נראו על פניה.
"הגענו" נעצר קיצו ובהה ברפסודה עם גדרות קטנות עליה.
"בניתי את זה ליתר ביטחון יותר משנתיים" אמר קיצו בזמן שהנער והילדה בוהים ברפסודה שלפי מראה יכולה להחזיק כשלושה ילדים, אך מובנת טוב ובטיחותית.
הילדים עלו על הרפסודה לקחו ארבעה משוטים קיצו והילדה ישבו מקדימה עם משוט אחד לכל אחד והנער בעל השיער הירוק התיישב מאחור עם שני משוטים.
"דרך אגב מה שמכם?" שאל קיצו.
"סאקורה" ענתה הילדה "סאמה" ענה הנער.
"שמי קיצו כפי שהבנתם" אמר קיצו.
"מה נעשה?" שאלה הילדה.
"אני חושב שכל אחד יצטרף אל צוות פיראטים, אך תיזהרו." אמר קיצו
"ואתה?" שאל סאמה.
"אני אצור צוות פיראטים, וכולנו ניפגש באי החופש" אמר קיצו וחיוך עליו.
"מתאים לך להיות קפטן" אמרה סאקורה וחיבקה את קיצו.
"תודה" אמר קיצו וסאמה נתן מבט מאחור של "אני הולך לרצוח אתכם אם זה ימשיך".
"קיצו" אמרה סאקורה, "כן?" ענה לה קיצו.
"אפשר להיות איתך בצוות, אני לא בוטחת באנשים זרים" שאלה סאקורה במבט חמוד.
"כן כמובן" ענה קיצו.
"ומה אני, חתול?" שאל סאמה.
"אתה הלוחם של הצוות שלי זה ברור" ענה קיצו.
"מה אני לא סגן קפטן?!" שאל סאמה.
"אתה יכול להיות, למה לא אמרת?" שאל קיצו.
"הי מה זה?" שאלה הילדה וראתה סירת פיראטים בגובה של בניין בעל 2 קומות.
"היא נראית שוממה, בואו נגנוב אותה" אמר קיצו.
"בסדר" ענה סאמה.
"הנה תיקחי את האקדח, תשמרי על עצמך, אנחנו עוד יכולים להילחם." אמר סאמה נותן לסאקורה את אקדחו.
"תודה" אמרה סאקורה והחבורה עלו על הסירה.