אין מזל, רק גורל – פרק 1

"ביי הלכתי" אמרה לפני שיצאה, "רגע" אמא שלה עצרה אותה, "את לא רוצה ללכת לבקר את אחיך הבכור?" שאלה אמה.
ריי הביטה בה בפליאה "באמת?" שאלה.
"כן, מה טום לא אמר לך?" שאלה אמה של ריי בזמן ששטפה את הכלים.
"לא" אמרה ונעצה את עיניה בטום, אחיה שזלל את הפינקקים שהיו בצלחתו כמו חזיר. "גודזילה קטן" מלמלה לעצמה.
"מתי יוצאים?" שאלה ריי את אמה ואביה ובעיניה נצצו דמעות געגוע לאחיה.
"עוד מעט" אמרה אמה, "אבל" הוסיפה "אחרי הביקור את חוזרת לבית בספר ואני יביא לך פתק שתביאי למורה על האיחור".
"בסדר" רטנה ריי.
ריי הלכה לחדרה להתקשר לחברה הכי טובה שלה, שחר.
"היי חזירה שעוד שבועיים יש לה מומולדת 16!" צעקה לטלפון.
"היי מדוזה שכבר היה לה מומולדת 16 לפני חודשיים ועוד לא פתחה את כל המתנות!" שמעה ריי את חברתה.
"אני אאחר היום לבית ספר" אמרה לחברתה "אני הולכת לבקר את מאור" הוסיפה.
"באמת? אוקיי לנשום לנשום לנשום " שמעה את חברתה.
"כבר עברתי את שלב ה'לנשום לנשום' זה בסדר" אמרה לה.
"לא בשבילך ה'לנשום' לנשום פוסטמה! זה בשבילי, חמדנית שכמותך!" אמרה בצחוק ובזעם מזויף שחר בטלפון.
"אוקיי אני אדבר איתך בבית ספר, בתקווה שלא יאשפזו אותך בבית חולים לחולי נפש" אמרה ריי בזמן שצחקה.
"בסדר מדוזה, ביי" אמרה שחר וניתקה בזמן שצחקה.
אחיה הבכור של ריי, מאור, היה בעל שער שטני, יחסית שרירי והיה המודל לחיקוי של ריי הוא בן 21 ובצבא (בהמשך תגלו עליו עוד פרטים).
~~בנסיעה לבסיס של מאור~~
"ריי אפשר את האייפון?" שאל טום במבט מתחנן.
"לא." ענתה ריי בזמן ששיחקה באייפון שלה.
"אבל למה? נו פליז פליז פליז פליז פליז.." שאל טום ועצבן את ריי.
"בסדר נודניק קטן" אמרה ריי והביא את הטלפון שלה לטום.
"אמא הגענו?" שאלה ריי את אמה.
"כמעט" ענה לה אמא.
"ועכשיו?" שאלה ריי. "לא" ענתה אמה.
"אוף" רטנה ריי.
"אבא אולי תיסע מהר יותר?" אמרה ריי לאביה.
"בסדר אבל כשיעצרו אותנו את תשלמי את הדוח" ענה אביה.
"לא אכפת לי, רק שנגיע כבר" אמרה ריי בעצב.
"עוד 5 דקות אנחנו נגיע" אמרה אמה של ריי .
"טוב" אמרה ריי ובהתה באחיה שישן לידה ואז העבירה את מבטה אל החלון והסתכלה בנוף הלא מוכר.
~~מגיעים~~
"הגענו" אמרה אמה של ריי לכל מי שישב במכונית.
"יש!" צווחה ריי מאושר וקפצה החוצה מן האוטו המחניק.
"נו צאו כבר חלזונות!" זירזה ריי את משפחתה.
משפחתה של ריי כבר הגיעה אל הכניסה ובזמן שאמה של ריי דיברה עם השומר על הביקור החודשי שלהם כבר רייי הוצפה ברגשות געגוע לאחיה הבכור ששירת בצבא בפרויקט סודי עד כדי כך שלא הרשו לו לבקר את משפחתו או לצאת לחופשות.
"בואו נכנסים" אמר אביה של ריי לאחיה ולה.
ריי נכנסה פנימה עם משפחתה ונתנה לאמה שלה להוביל אותם אל החדר של מאור.
ברגע שהגיעו אל החדר היא נכנסה בריצה פנימה וצרחה "מאוררררר!!!" , וקפצה על המיטה שעליה הוא ישן.
"מה קרה? מי מת?" קם במהרה ובבהלה מהצרחה שהשמיעה אחותו.
"מאורר!" שמעה ריי את אחיה הקטן בן ה-6 צווח ונתלה עליו בשמחה כיאילו היה זה פסל שוקולד בזמן שהיא עצמה חיבקה אותו בחיבוק דוב גדול.
"היי רורי" אמר מאור, כמה זמן חיכתה ריי לשמוע את אחיה קורא לה כך שוב, הרי כך הוא תמיד קרא לה מאז שהייתה קטנה.
—-
להאריך את הפרקים או שזה בסדר?