היום שאחרי אתמול-הקדמה

"למה הוא כאן?"
"על מה אתה מדבר…?"
"אני מדבר עליו. למה הבאת אותו? אתה לא חושב שיש לי מספיק פיות להאכיל?"
"אדוני. הוא היה לבד בעיר. שמעת אותי נכון, בעיר."
"מה?! ואף אחד מהם לא נגע בו?"
"לא אדוני זה מה שהפליא אותי. הוא עמד שם, צפה בריקנות בשממה. רצתי אליו ולקחתי אותו הם התחילו לרוץ אחרי אז הייתי צריך להפחיד כמה מהם"
"תבטיח לי ג'וני. תישבע לי. שהוא לא יעשה פה בעיות"
"הוא רק ילד. הוא לא יכול לעשות בעיות, הוא בקושי יודע מה הולך כאן. הוא לא ידע על המלחמה"
"או שהו אידיוט או שיש לו מקרה מאוד חמור של אמנסיה."
"אני חושב שיש לו בעיה, לפעמים הוא פשוט שוקע בעצמו. באמצע שיחה אם סתם ככה. הוא מתחיל למלמל דברים מוזרים, משהו עם ה"תוכניות שלהם""
"בסדר נשמור אותו. אבל אתה אחראי עליו, ואני נשבע שעם אראה אותו מנסה לעשות משהו מצחיק אני יעיף אותו ואותך מכאן. מובן?"
"כן אדוני, כמבון אדוני."
"לך מפה"
"תודה, אני מאוד מערי-"
"לך"
ראש העיר חיכה לטריקת דלת הברזל עד שהתרווח בכיסאו ולגם מכוס המים שלו. הוא שחרר אנחה
"חסר לך ג'וני…"