אוריאו פרק 33 (עונה 2) מוכן

"מה זאת אומרת מוכן?, אני לא יודע כל כך הרבה דברים ואיך זה שאתה כן?" שאלתי אותו בטלפתיה.
"אתה מוכן, ואתה יודע הכל ואם אתה כל כך מתעניין אז תשים לב שגם לי יש תליון אוריאו בתוך גופי."
"הגענו" אמר שון.
כולנו הסתנו מבטנו אל עבר האופק.
ראינו מקום כל כך יפה.
ירדנו מוופי ואמרתי לו בטלפתיה, "אני גאה בך כל כך וופי, אבל עדיף שתלך.
אם משהו יקרה לי רק מי שהוא חלק ממני שזה אתה, יוכל לעזור"
"זה מקום כל כך יפה, איך זה הגיוני שגלגליי השיניים פה?" שאלה דפנה.
אני ניצלתי את הזמן שהם חיפשו אותם בלחשוב כי אני כבר יודע בדיוק איפה הם.
הסמל הוא דפנה ורון…
כעבור רבע שעה הבנתי הכל…
הסמל הוא הם כי הם הראו לי את הדרך הזו מלכתחילה.
וופי הוא חלק ממני, והוא המדריך שלי לא שון, לא רודריק ולא דפנה או רון.
וופי הוא המדריך שלי כמו שבהתחלה אני הייתי המדריך שלו.
אני מתגעגע לימים שבהם לימדתי אותו לשבת…
אמא ואבא יהיו בני 40 בעוד 3 חודשים.
זאת בטח גם הסיבה לכך שיש להם יומולדת באותו היום.
עכשיו, כשהכל מובן, אני מוכן לשחרר את ישראל ואז את העולם.
זאת משימה שאני צריך לעשות לבד.
בזמן שהם מחפשים התגנבתי בשקט למחבוא שלהם.
כל מה שהיה צריך לעשות זה לתלוש כלנית ולהצמיד לשם את הקעקוע אבל מסיבה מסויימת, זה קיבל אותי לפי כתם הלידה שלי.
התגנבתי מאחורי איזה מישהו שהיה שם.
המקום היה די מואר ביחס למקום שמתחת לאדמה.
כיוונתי, ויריתי.
השומרים מתו אך לי נגמרו כל הכדורים באקדח.
ניסיתי להתמזג לקהל כי ראיתי שהמנהיג הנוכחי שלהם נואם להם.