אהבה ודם פרק 1

עוד אחר צהריים טיפוסי. יורד גשם קל בחוץ, נראה שכל העלים על העצים כבר נשרו מזמן .
סלין ישבה מול החלון ולסרוגין הביטה לחלון או לאליס. אליס דיפדפה בין מסמכים שונים, מפשעים שפתרו לפני זמן רב.
"אוף… אני רוצה הביתה ,אין מה לעשות בתחנה, הכל כל כך שקט", סלין קמה מכיסאה והלכה בחדר במעגלים ,היא ידעה שתוך שניות ספורות אליס תרים את ראשה מהדפים ותגיד לה לשבת בגלל שהמעגלים שעשתה עושים לה כאב ראש.
"את מוכנה להפסיק להתלונן ולשבת ,אנחנו נצא מכאן בעוד שעה ואם את מבטיחה שלא תתבכייני כמו ילדה קטנה נוכל גם לעשות משהו ביחד, הערב שלי ממילא פנוי", סלין שמה חיוך קטן על פניה והתיישבה על הכיסא שלה, זמן רב לא יצא לה לבלות עם חברתה הטובה.
"אולי נלך לקפה של איידן?", אליס נדה בראשה לשלילה.
"אני לא מוכנה לשבת שעתיים ולהקשיב לך כשאת אומרת מיליון פעם שאיידן הוא האחד בשבילך", סלין עיקמה את פניה.
"אליס ,סלין לא תאמינו מה שלחו לנו !!!", מפקד התחנה נכנס לחדר הקטן של אליס וסלין בסערה , הוא החזיק בידו מעטפה גדולה וצהובה.
" מעבירים לידינו את החקירה על מקרי הרצח של בפאלו", סלין פתחה את עינייה לרווחה, נדיר שאריא הקטנה בה הן חיות, העיר הקטנה שנמצאת קרוב לגבול ניו יורק, תקבל על עצמה משימה שכזו.
"תן לי לנחש ,הם זקוקים לי ולסלי בגלל שלא הצליחו לעלות על כלום נכון?", אליס לא התרגשה כלל ,בשבילה זה עוד פשע קטן שיפענחו בקרוב ואז יחזרו לשגרה.
"אם כל הכבוד אלי ,18 מקרי רצח זה לא מעט", אליס הביטה במפקד במבט נדוש,"טוב כן, הם לא עלו על כלום", על פניה של אליס הופיע חיוך קטן של סיפוק.
"תגשו לעבודה מייד, זה מקרה גדול כך שתאופשר לכך הגישה למעבדה ולחדר החקירות, אם תזדקקו לעזרה אתן מוזמנות לפנות לכל אחד שתצטרכו, כמו כן תצטרכו לשהות בבפאלו במהלך החקירה", המפקד יצא מהחדר ובעדינות סגר את הדלת כשהוא משאיר את המעטפה הגדולה על הכסא של סלין.
בהמשך הערב שתי הבנות היו עסוקות בלארוז את החפצים שלהן וכמו כן את הציוד שישתמשו בו לחקירה.
"אני מבינה שהרכבת יוצאת בשמונה בבוקר, אוחח… אלי איך את מצפה ממני להיות ערה לפני תשע",
"את תצטרכי לקום אחרת תצטרכי למצוא דרך להגיע לשם בלעדי", אליס ניתקה את הטלפון והניחה אותו לצידה,היא עברה פעם נוספת על המסמכים שהיו במעטפה הצהובה, כל קורבן נרצח בדרך שונה, היא לא מצאה דבר שמחבר בין הקורבנות, יהיה יותר קשה משחשבה לפענח מיהו הרוצח מאחורי כל זה.
למחרת בבוקר שתי הבנות עלו על הרכבת לבפאלו שהיתה במדינת ניו יורק שבארה"ב.
"איזה יפה פה, את לא חושבת?", סלין הביטה מהחלון של המונית שלקחו, היא ראתה הרבה אורות שהגיעו מחנויות ובניינים שונים,
אליס לא טרחה להסתכל, היא שנאה את האורות של העיר הגדולה, הם עשו לה סחרחורת .
"אני מעדיפה שנתמקד בחקירה מאשר ביופי של המקום, אנחנו פה לחקור ,לא להתפעל", סלין הסתובבה לאליס שישבה בשקט, היא ידעה שהיא שונאת את המקום הזה, פה בעיר הגדולה ,מול עינייה נרצחו ההורים שלה.
"טוב בסדר, אז מה למדנו עד עכשיו?",סלין קיוותה שיש להן דרך להתחיל את החקירה.
"הדבר היחיד שהבנתי מהניירת הזאת ,היא שאין שום קשר בין הקורבנות, זה הכל".