*עד לנצח*

*הקדמה*
-בעולמה המטורף של ג'ן בת השש-עשרה חיים להם יצורים מופלאים ה"נצחיים" הלו הם בני-אנוש מושלמים החיים לנצח, יש בהם את הכל מהכל : בני אדם, ערפדים, שדים, מכשפים. בעלי כישרון לחימה בלתי מנוצח בעלי אומץ יחודי, יכולים לקרוא מחשבות ממש כמו ערפדים, בעלי כוח ריפוי טבעי. ומטרתם היא: עולם נקי מאנושיים והם יעשו הכל כדי להשיג את מטרתם , חולשתם היחידה היא אהבה.
ריי אחד הנצחיים וג'ן תלמידת תיכון מתאהבים זה בזה, אך לא יודעים עד כמה זה מסוכן.

~~*~~

הרבה לפני עלות השחר נכנסה ג'ן אל ביתם של ה"נצחיים" היא נעמדה בפתח הבית ואחלה לנאום
"ריי, אני יודעת שאתה לא אוהב שאני באה לפה אבל אתה חייב לתת לי הזדמנות אחת בבקשה אחרונה!" התחננה ג'ן שהבחינה מיד שאין נפש חייה בבית אך לפתע שמעה קול קריעה מהקומה למעלה שהעיד על שהות של מסוימת בבית, למרות שפחדה אילצה עצמה ג'ן לגלות מאיפה קולות הקריעה נשמעים. ואז אל מול עיניה התמות אחל מופע רצחני. ג'ן ניסתה להתמקד בריי ולא בחבריו הנצחיים שנלחמו גם הם.

~~*~~

הוא אחז בידו האחת סכין ארוכה וחדה נוטפת דם אנושי ובידו השניה אחז באכזריות בשיערו של בן-אנוש חף מכל פשע.
"בבקשה..לא! " ביקש בין-האנוש הכבול בידיו של ריי. ריי היה נראה עייף ומיואש פניו היו מלאות בחתכים עמוקים נוטפי דם, הוא זרק את האדם האומלל על הרצפה בחוזקה ואז במהירות חדה נעץ בו את הסכין.
אך פתאום הבחין בדמותה המבוהלת של ג'ן בין כל גופות האנושיים שהיו פזורות על הרצפה
ג'ן הביטה בדבר שהתרחש לעיניה בפחד ולאחר מכן השפילה את מבטה בהיסוס אל הרצפה ואז פגשה במיליוני חלקי גוף של בני-אנוש רבים היו מפוזרים על הריצפה הספוגה בדם. ריי אחל לפלס את דרכו אל ג'ן בין כל בני-האנוש הגוססים על הרצפה כלום לא עצר אותו מלהגיעה אל ג'ן, לא גופות או דם לא איברים מעוררי בחילה וגם לא מבט עדין של ילדה קטנה. עיניו נפתחו לרווחה כשראה את הבעת פניה המפוחדות של ג'ן שזעקו שהיא רוצה לברוח מהר מהמקום,
"אמרתי לך לא לבוא ! עכשיו תסתובבי ולכי מפה!" נזף ריי, ג'ן העדיפה לשתוק.
"לפני שאני מטפל גם בך בדיוק כמו שטיפלתי בהם!" הזהיר ריי, ג'ן העלתה על שפתיה חיוך קטן.
"טוב" היא ענתה לו.
ריי דחף את ג'ן על הקיר ששהה מאחוריה בחוזקה ונשען עליה בעדינות.
"ריי מה אתה עושה?" שאלה ג'ן המומה, ריי קירב את שפתיו המדממות אל אוזנה ולחש.
"לכי מפה בבקשה, ג'ן בשבילי! ואל תחזרי" גרונה של ג'ן היה חנוק מדמעות.
לפתע נזרקה סכין צרה וארוכה אל עבר ג'ן, ריי הבחין בסכין במהרה והגן על ג'ן בגופו, הסכין הארוכה חדרה אל תוך גבו העירום, ג'ן נראתה מבוהלת לגמרי.
ריי הרגיש כאבים עזים בגבו התחתון ונפל מיד על הרצפה הלחה, הלו היו מראות קשים ג'ן ראתה את ריי מתקפל מרוב כאבים על הרצפה המדממת, רואה את החיים מתחילים לצאת מעיניו הגדולות.
לפתע זינק אחד מהנצחיים ובתנועה חדה שלף את הסכין מגבו של ריי.
"בנג'מן אל תפגע בה…" לחש ריי בשארית כוחותיו, בנג'מן גלגל את עיניו באדישות והמשיך בדרכו אל האנושי הבא, ג'ן התקופפה אל ריי ששכב גמור על הרצפה ונשקה למצחו המדממם.
"סליחה…" היא התנצלה.
"בבקשה ג'ן… לכי אני מבקש!"אמר ריי וקם.