לא ניחשתם, בטוח. כי זה לא גוש בוץ אחד ויחיד. זה קצף יניקה שהשאיר אחריו גוש הבוץ אחרי שהאדמה שאבה אותו. כנראה לפני כחצי שעה."נחמד ביותר…" קרנתי מאושר. אני עצמי […]
אחזתי בעפיפון, ועפתי איתו אל דלת החצר האחורית."אני אחזור כשיימאס לי." אמרתי.הדוד צ'רלס לא שמע אותי, כך הנחתי.יצאתי אל החצר. התיישבתי על איזה מלבן בטון שנח על האדמה והתחלתי לסדר […]
האדמה בחצר האחורית "התייבשה". כך אמר הדוד צ'רלס ברגע שנכנסתי הביתה. אבל מי לא יודע שהסיבה האמתית לכך שהוא מרשה לי לצאת לחצר כעת, זה כי גושי הבוץ נשאבו בחזרה […]
"טוב, אם תסלח לי כעת." היא אמרה, וקמה מהכיסא שעליו ישבה. היא הרימה את המגש עם ספלי התה, "צר לי שלא שתית את התה, אולם אתה חופשי ללכת כעת. תמסור […]
"והם גילו לך משהו?" שאלתי, לא מסוגל יותר להסיר את עיניי מפניה.גברת קורלנד פלטה קריאת הטלת ספק, "נראה לך? הם איימו שיעלימו אותי אחת ולתמיד אם אעלה את הנושא הזה […]
"מה?! איך את יודעת עליהם?"גברת קורלנד צחקקה בקול מתגלגל, "אל תהיה מצחיק, אני גרה פה כבר מעל שישים שנה. אני הרי גדלתי עם דודתך בכפר הזה!""זה אומר שאת ראית אותם […]
"בסדר, אני אכין את ספל התה לעצמי." היא פנתה אל המטבח. לא חיכיתי בשעמום עד שהיא תחזור, ובינתיים קמתי מהשרפרף והתחלתי לסקור את סלון הבית. הסלון היה מוצף כולו בדברים […]
"מלמ…מלמ…" נכנסתי לפאניקה, וזה גרם לי להתבלבל במילים, "למה נעלת את הדלת?"גברת קורלנד לא ענתה לי."גברת קורלנד?" שאלתי שוב. נחנקתי. הריאות שלי כמעט התפוצצו."שב," היא הורתה לי. פניתי בניגוד לרצוני […]
"אין לי זמן לשטויות שלך, אני רוצה לקרוא את העיתון!" זעם הדוד צ'רלס, והתיישב במהירות בספה שמאחוריו.הפעם לא הגבתי. לפתי בחוזקה את העפיפון, ויצאתי החוצה דרך הדלת הקדמית.קפצתי מעל מעקה […]
או שלא, זה היה דודי צ'רלס. הוא עמד מאחוריי. הסתובבתי אליו בהפתעה."אל תצא לחצר האחורית, מוקדם מדי – " פלט הדוד צ'רלס, הוא לפת בידו ספל קפה מהביל. פניו היו […]
הייתי ממורמר בעקבות הביקור של גברת קורלנד. התחלתי לחשוב על כמה דרכים מרושעות לפגוע בזוג הזקנים ממשפחת קורלנד, למרות שידעתי שזה אסור.כן, שנאתי אותם למרות שלא מומלץ לריב עם שכנים, […]
זיהיתי את הצרחה, גברת קורלנד, כמובן. ואז באה תגובה אדישה, שכמעט הפכה לתגובה מאוד מרוגזת. הדוד צ'רלס."כן, גברתי?""הפרחח המפונק שהבאתם אותו ללון אצלכם, הוא לכלך למשפחה שלי את כל הבגדים […]
"הדוד צ'רלס?" שאלתי בהססנות."כן?" השיב הדוד בחמימות. הוא ישב בספה האדומה מול האח וקרא עיתון, רגליו הערומות מונפות קדימה. הבנתי שזה הרגל מגונה שלו, אבל הוא לא יכול היה לוותר […]
"אני יודע…" אמרתי.ויום אחר כך אנחנו נוסעים – בתקווה – מהמקום המעצבן הזה. אבל דבר אחד היה ברור לי: אני לא מתכנן לצאת מכאן בלי תשובות, אחרת זה ישגע אותי […]
גושי הבוץ כולם נעלמו אל מתחת לאדמה.חזרתי בתחושת שעמום אל מיטתי. נשכבתי על הגב ומלמלתי איזה שיר ששמעתי לא מזמן, וכעבור כמה דקות שמעתי את הוריי מתעוררים."איך שנחרת הלילה…" מלמלה […]
היום הלכתי לעצמי בדרך לבית הספרוראיתי אותו סגורשאלתי את עצמי' מה קרה כאן? 'ראיתי כמה מהחברים שלי עומדים ומיסתקלים על השלטשאלתי ' מה קרה ?? " תיסתקלי לבד על השלט […]
טוב. מספיק דיברתי על משפחת קורלנד.הבטתי אל מעבר לחצר, אל מורד הגבעה. תמיד כשהבטתי אל ביתם של הקורלנדים חשבתי שביתם עומד להתגלגל למטה בגבעה, גם עכשיו חשבתי כך. כאשר הסתכלתי […]
אני אתאר לכם כיצד משפחת קורלנד נראית –זו משפחה קטנה הכוללת שלושה בני-משפחה. סבא אֶרִיק, סבתא אִיבֶט, ונכדם המבוגר גֶ'פְרִי. הוריו של ג'פרי נהרגו בתאונת דרכים כשהוא היה בן 6.אדון […]
הרעש לא הגיע מביתנו.זה היה הבית של השכנים מעבר לחצר, במורד הגבעה, משפחת קוּרְלָנְד. השכנים הכי שנואים על הדודים שלי, ובעקבות זאת גם עליי ועל אבי.כמעט כל שנה, כל שנה […]
נחירות… נחירות… איך שקמתי בבוקר למחרת שמעתי אותם. הם בקעו מחדר האירוח של הוריי. אלו היו נחירותיו של אבי. הנחירות של אימא שלי היו שקטות למדי. ואילו אני שכבתי ספק […]
הזיכרונות משתנים. כעת, מאורעות הרגעים האחרונים חוזרים לפקוד אותי;רום, עיניו יציבות ושלוות. אני שועטת קדימה, ידי נזרקת לאחור, חרטה מציפה אותי. אני רוצה בכל מאודי לעצור את היד מלהמשיך אך […]
תרדו קודם ל-"רציתי להוסיף". ראשי נתון בידיי. אני כפופה לפנים, רוכנת מעל גוף הנאבק לשמר את הנשמה בקרביו. הדמעות הזורמות כנהרות על לחיי, אלו שייכות לי. והחיוך, זדוני ומרוצה, נובע […]
התאפסתי והמשכתי ללכת. הגעתי אל הפרוזדור שבו נמצאת דלת הזכוכית המובילה אל החצר האחורית ודלת העץ שמובילה אל המרתף.הבטתי בשתי הדלתות, ונדהמתי. שערותיי סמרו. צמרמורות הרעידו את כל גופי. הדפיקות […]
זה עלול להעיר את הוריי ואת הדודים!הדפיקות נמשכו. אלו היו דפיקות זועמות, נרגזות. מישהו מנסה לפרוץ אל הבית? תהיתי באימה. אני לא יכול לשבת בחיבוק ידיים! אני חייב ללכת לבדוק […]
הבנתי שאותו דבר כלשהו התאמץ להעלות גם את רגליו.הבטתי באימה ביצור שניסה לצאת מתוך האדמה, כאשר רעש של פלופ חזק נשמע בקצה האחר של החצר.הסבתי את ראשי לעבר גוש בוץ […]
השעה 00:30. המבצע מתחיל.מבצע גושי הבוץ.המבצע התחיל כששמעתי את רעש ה-פלופ. הוא היה חלש. ומישהו שיושן שנת ישרים כמו ההורים שלי – לא צפוי לשמוע את הפלופים האלה.החלטתי להמתין עוד […]
זעקתי באימה, בבהלה, בחרדה. זה היה אחד החלומות המפחידים ביותר שחוויתי.זה היה חלום על… מפלצות בוץ?!למה מפלצות בוץ? הכל בוץ!אולי בגלל בובת הבוץ?חיובי. הבנתי. ישבתי מבועת על המיטה, שוחה בתוך […]
"הוא מיד בא! מיד!" קול צייצני קרא מאחורי הקול החזק יותר שהיה ממש קרוב אליי.ניסיתי לפקוח את עיניי, אבל הייתי רדום מדי. סובבתי את פניי אל הצד השני של המיטה, […]
אז מה לגבי גושי הבוץ? הם הופיעו אתמול בלילה, האם הם יופיעו גם הלילה?!לפתע הייתי כה להוט לראות אותם, כי התדהמה שהם השרו עליה בפעם הראשונה… חשבתי על הלילה הקודם, […]
אוי לא! אוי לא! מה היא תעשה כשהיא תראה את הבוץ על הידית???אבל האמת, שהיה לי מזל."צ'רלס!!!" קראה הדודה רבקה. "מה?" השיב לה הדוד צ'רלס, קולו נשמע עמום ומרוחק. כנראה […]
