הוא גדול. הוא מפחיד. הוא מסוכן. איש לא יצא ממנו. איש גם לא יצא.בית ספר לרוחות רפאים פרק 4 מדבר. חולות. ריק. שמיים ללא עננים ושמש שגורמת לרוח להבהב בצהוב […]
חושך. חושך מוחלט. חושך קודר, כאילו נבלעתי באדמה, כאילו אני בחור שחור. דממה. השקט ששורר בלתי נסבל, לא נשמע ציוץ. אפילו רוח לא נשמעת. אין רוח חיים בשום מקום. אני […]
הוא רצח אותי , ללא רחמים.לא הרגשתי כלום , רק ידעתי , שמישהו יציל אותי….~מנקודת המבט הרגילה~\"אימאלה!" קמתי בבהלה בעודי לוגמת מכוס המים שנשארה מהלילה.שלום , שמי מריה יסמין קרן […]
יש הרבה ערים בעולם , אבל יש רק עיר אחת , ששונה מכולם.אנשים רבים מתו שם , חצי מהם היו שם ולא חזרו , ואני החלטתי לקחת אומץ ולצאת.~מוקדם בבוקר~קמתי […]
היא רצה בשביל, מאושרת, ולא שמה לב לכלום. אליסיה היתה מאושרת יותר מכל דבר. היא לא פחדה משום רע, ושחכה את כל מה שקרה לה. ורצה בשבית המיוער בחזרה לעיירה […]
פעם היתה ילדה בשם נוי.נוי חיה עם משפחה ענייה שאמצה אותה כשהיתה בת שנה.נוי מאוד אהבה בובות, אך בגלל שמשפחתה היתה ענייה לא היה לה אפילו בובה אחת.יום אחד נוי […]
"אני נשארת, אני צריכה להשקות אותם." הסבירה.ראיתי את הדמעות ניקוות שוב בעיניה."הם הפכו לצמחים, אני צריכה להתמיד, אני מתנצלת. להתראות קרייג," פלטה גברת קורלנד ונעלה בפניי את הדלת של החדר, […]
לבי קפא. ריאותיי כאילו התכווצו, וגופי היה משותק מאימה. לא הצלחתי להניד עפעף.על שני הכיסאות ישבו שני אנשים. לא זיהיתי אותם בתחילה כי הם היו לבנים כסיד ומבטם היה מזוגג, […]
"איך את יודעת שהם ראו את המפלצות? ועוד שהלכו לחקור אחריהם?" שאלתי."גברת קורלנד הטיחה זאת בפניי – היא ראתה את הכל מחלון ביתה. היא סיפרה לי את זה אחרי שהטחתי […]
הגענו אל הפרוזדור של הקומה השנייה, גברת קורלנד הוליכה אותי אל החדר האחרון. היא לא הסתובבה לבדוק מה איתי, נראה שהיא לא רצתה להראות לי את פניה. נראה היה שהיא […]
"מפלצות הלילה הגשום?" "כן, מפלצות אשר מופיעות בלילות גשומים במיוחד." הבהירה גברת קורלנד."מפלצות הלילה הגשום…" חזרתי אחריה. "הדודים שלי יודעים עליהם?""אני לא מדברת עם דודייך על כאלה דברים, קרייג." השיבה."אני […]
אחרי ארוחת-הצהריים, מצאתי את עצמי מתדפק על דלת ביתה של משפחת קורלנד.התשובה לא איחרה לבוא, הדלת נפתחה בחריקה קלה אך צורמנית שגרמה לי להתכווץ."הגעת לבסוף." אמרה גברת קורלנד בעוקצנות."לא קבענו […]
ואז הדוד צ'רלס התחיל לספר את הביקור של גברת קורלנד בביתו אתמול בצהריים.ואז נזכרתי, היום הוא היום האחרון ומחר אנחנו נוסעים מפה. גברת קורלנד אמרה לי שאם אני ארגיש מוכן […]
השעה הייתה שתיים בצהריים. הספקתי לנוח שעתיים, במשך שעה ראיתי טלוויזיה, ועוד הספקתי לסיים את ספר הפעולה שלי.כעת כולנו ישבנו מסביב לשולחן האוכל בסלון ושוחחנו, ממתינים שהדודה רבקה תגיש לנו […]
"לא, לא, לא," פלטה הדודה, "כבר לא נותר הרבה מה לקשט.""אה, יופי!" אמרתי בהקלה, "אני אלך לקרוא את הספר שלי."אמי לגמה מהקפה שלה ואמרה, "אין לך הרבה מה לעשות, בכל […]
למשך כל ארוחת הבוקר אמי ואני שתקנו, מתוך החלטה אילמת לשמור את הנושא בסוד.אף-אחד לא דיבר בסעודה הקלה, למעט אבי שניסה להעלות נושאים מעניינים לשיחה."אז מה אתם אומרים? יום ההולדת […]
היא הלכה באפלה בעתיות… עם גלימה המכסה את פנייה…. לחשה לעצמה… "דינג דונג… הפעמון מצלצל והינה את בורחת מהצל…" הילדה המשיכה ללכת… וחייכה חיוך קטן… "דינג דונג… הפעמון מצלצל והינה […]
גלגלתי עיניים והתחלתי לצעוד לכיוון הדלת ליאו עף אחרי. "אוקיי סטופ! עד כאן! אני הולכת לבד לאמבטיה, תישאר כאן עם כריסטופר ותשעשע אותו או משהו…" אמרתי. ליאו פצה את פיו […]
כעבור 3 ימים… הרגל שלי מחלימה במהירות ואני שוב יכולה לחזור לבית הספר. אבל דברים מוזרים החלו לקרות בבית שלי. אני לא יכולה לישון בלילות כי אחרי השעה חצות קולות […]
סורי אבל לא ממש הצלחתי להעלות והיתה לי בעיה….
העפתי מבט לעבר השידה. גוש בשר מגואל מדם שחור היה תלוי שם. נתקפתי בחילה. כריסטופר הבחין בכך ושם את ידו על עיניי. ידעתי שאנחנו הולכים לכיוון המבטח. כשידו הוסרה מעל […]
"לוסי תתעוררי את תאחרי לבית הספר!" צעקה אמא שלי מהמטבח. קמתי באי רצון וגררתי את עצמי לאמבטיה בכדי לשטוף את הפנים שלי ולצחצח שיניים (או בקיצור שיגרה).נכנסתי לאמבטייה וסגרתי את […]
הכול התחיל מיום בהיר שטוף שמש, יום מסכן אחד שהפך את חיי לסיוט מהלך.המוות הלך אחרי. לכל פינה, לכל סימטה…מוות של אנשים שהכרתי ואהבתי. אין לאן לברוח!אני זאת שקוללתי אני […]
אמי קמה מהמיטה, ושנינו פנינו אל החדר שלי.הגענו אל החלון והדבקנו אליו את ראשינו.למשך דקה אמי לא דיברה. פיה היה פעור בשוק. היא הייתה אחוזת אימה."אין לי שום הסבר הגיוני […]
הבנתי את זה כשראיתי את הבוץ שנוטף מהכתפיים ושאר חלקי הגוף שלהם. צבעו של הבוץ היה חום-שחור.מפלצות בוץ?! נדהמתי.זה הגיוני בכלל?!"אני חייב לספר את זה לאימא!" לחשתי לעצמי בהתרגשות.כשבאתי להפנות […]
המשכתי להביט ביצורים המשפחתיים הנהנים מהגשם המרענן. הייתי המום מכדי לחשוב על הסבר אפשרי למראה הזה.ואז לפתע הילד הצביע לעבר נקודה כלשהי על הבית שלנו, זה לא היה קשה מדי […]
"מה..מה זה?!" קפצתי בבהלה.נשמע כאילו זה בא מאחוריי. התנשפתי בכבדות. חשבתי שהנהמה הקיפה אותי מכל הכיוונים.עצמתי את עיניי וחיכיתי לעוד צעקה כגון זאת כדי להחליט מאיזה כיוון היא הגיחה. "ארהרההה!" […]
"אני יכולה לנסות לחשוב על תיאוריות בקשר לתופעה הזאת, אבל זה נושא למחקר, לא להתבוננות מחלון הקומה השנייה.""אבל הדוד צ'רלס לא ייתן לך לחקור את זה." אמרתי."אבל גם לא אוכל […]
אמי העירה אותי בחצות הלילה. היא הייתה נסערת."זה.. זה מדהים, קרייג." התפעמה אמי.התרוממתי מהמיטה במהירות. עיניי הפכו לערניות בתוך רגע אחד."את ראית את זה?""קום." היא לחשה.קמתי מהמיטה (כמעט נפלתי ממנה), […]
"זהו זה." אמר הדוד צ'רלס בקול ממורמר. זיעה זלגה על מצחו. הוא ידע שהוא עשה טעות כשכיסה את חלון החדר של הוריי. הוא לא התחשב במחשבותיהם של הוריי לגבי הכיסוי. […]
