המפלצות שביננו חלק ב'

המשך התכתבות אלקטרונית לסנ"צ עמיחי שלום מ-ל', איש שירות הביטחון הכללי.

9) שם: גבריאלה אנג'ל.
גיל: 49.
מין: נקבה.
רקע: פרופסור גבריאלה אנג'ל, מרצה בכירה בעלת קביעות בפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת בר-אילן. פסיכולוגית קלינית בהכשרתה. לפני שהצטרפה לאקדמיה עבדה במשך 16 שנים כקצינת אבחון בשירות בתי הסוהר, עיקר עבודתה הייתה טיפול באנסים. יום אחד, בשעות הערב המאוחרות היא נמצאה מעולפת, כמעט מתה, כאשר היא סובלת מדימום מאסיבי ברחם. אחד ממטופליה תקף אותה וחבט בה מכות נמרצות. פרופ' אנג'ל הייתה מאושפזת חודשים רבים בהם עברה טיפולים כירורגיים ונפשיים. כשהשתחררה מבית החולים התפטרה מהשב"ס ועברה לעבוד באקדמיה, עד שלפני שישה חודשים גילתה שהאסיר שתקף אותה שוחרר על התנהגות טובה. מאז נעלמו עקבותיה. מסתבר שאנג'ל לא הייתה מסוגלת להתמודד עם העובדה שהאיש שכמעט הרג אותה ישוחרר, אז היא הפכה לפסיכוטית, והפנתה את השדים שבהם נאבקה כפסיכולוגית כל השנים כלפי עצמה. אנג'ל השתילה באמצעים כירורגיים טפרים מלאכותיים עשויים ממתכת כסופה מעל ציפורניה שלה, חתכה את שתי השכמות שלה כך שתראה כאילו פעם היו לה כנפיים, ואפילו צבעה באמצעות כימיקל כהה את שתי עיניה כך שייראו חסרות אישונים. היא מצאה את האנס שבזמנו תקף אותה בזמן שהיה מטופל שלה, כיומיים לאחר ששוחרר. הגופה שלו נמצאה למחרת תלוייה הפוך מעץ בפארק הירקון. ראשו נמצא צף על גדת הנהר שליד. על חזהו ובטנו היא חרטה, כפי הנראה בציפורניה המתכתיות, את המילים "לא ירבוץ חטא כאן". מאז גופותיהם של גברים בסביבות אותו הגיל נמצאות בכל רחבי גוש דן, כאשר הן באותו המצב: ערופות ראש, תלויות הפוך מעץ או מרפסת גבוהה, כשהמילים הנ"ל חרוטות בבשרם.
לסיכום: פרופ' גבריאלה אנג'ל כבר איננה מבדילה בין חבר לאויב. היא נמצאת במסע נקמה אישי, וכל גבר בין הגילאים 30-35 הוא בעיניה לא יותר מטרף קל. בהתחשב בעברה יש לנקוט בכל האמצעים על מנת לנסות וללכוד אותה חיה, אך במקרה הצורך ובמידה ואין ברירה, יש להרוג על מנת לנטרל.
שם קוד: לילית.

האם ברצונך לקרוא את המשך ההתכתבות?