מה אתם אומרים???

רוצח פסיכופט פרק 8: האיש במסכה חלק ב':

13/12/2012 1170 צפיות אין תגובות
מה אתם אומרים???

… הייתי ממש רעב, בית לא היה לי וכמובן מזון ומים, אבל אני זוכר שכשהייתי ילד הספתי המון כסף ויש לי איזשהו 100,000$ בקופסא שקברתי ליד העץ שנימצא ליד חנות קטנה, כשהלכתי בניו יורק, אנשים היסתכלו עלי, בא מימני רח רע ובגדיי היו קרועים, הייתי כבר קרוב לחנות, היתקדמתי והווחנתי בשוטרים, אני ישר התחלתי ללכת אחורה, ניתקלתי בעמוד, והיה עליו דף שיש בו תמונה שלי ולמלע כתוב מבוקש.
קרעתי את הדף הזה, היסתכלתי על אנשים, כולם היסתכלו עלי, הביטו בי, בכל מקום שהייתי בו אנשים הביטו בי, התחלתי לשמוע מה אנשים אומרים, למרות שהם לא אמרו דבר, התחלתי ליצרוח, אמרתי שיפסיקו להביט בי במבט מוזר כל כך, ראיתי איך הם לקחו טלפונים, אמרתי להם "אני לא פושע, בבקשה על תיתקשרו! אני… אני מבקש, אני חף מפשע…!"
שמעתי את המכוניות של השוטרים, פחדתי והתחלתי לרוץ, הוצאתי את הסכין שלי, השוטרים שמיקודם הווחנתי בהם הרגתי אותם, רצתי לחנות, ראיתי את העץ, והתחלתי לחפור עמוק באדמה, מצאתי שם קופסא וראיתי שם את הכסף.
הכסף היה מלוכלך, רצתי לחנות, הוצאתי את הסכין שלי, ו… הרגשתי אחרת, כאילו… רובין!!!
-נקודת מבט של רובין (פיצול אישיות)-
אני חייב להרוג את המוכר, אני עושה את זה בשביל נלסון! את הכסף אני ישמור, הרגתי את הרוצח, לקחתי המון אוכל והתחלתי לאכול, הוצאתי מים מהמקרר ושתיתי שלושה בקבוקים קטנים, הגיעו שוטרים לחנות, אני היתחבתי מאחורי הארון, לשוטרים היו רובים, כשהשוטר היתקרב אליי יצאתי מהארון והרגתי את השוטר, לקחתי לו את הרובה ויריתי בכל השוטרים, יצאתי החוצה, היו המון מכוניות של מישטרה מסביב.
סמתי לב שמיתחתי יש קערת ברזל, זה היה כנראה כניסה אחרתי לביוב, אם הייתי מוזיז את הקערה השוטרים היו יורים בי, אך פיתאום היא לבד ניפתחה והיה שם… האיש אם המסכה!!!
קפצתי לשם במהירות, וסגרתי את הקערה, קפצתי לזרם הביוב וגם האיש במסכה…
-נקודת מבט של נלסון-
עוד רובין עשה זאת, אבל.. אני לא רוצה לאכול, אמרתי לרובין תודה, כאילו לעצמי ושאלתי את האיש הזה מי הוא, הוא לא ענה, שמעתי צרחות מאחורינו, ואלו היו השוטרים!
הם לא ראו אותנו כי היינו בתוך המים, הם התחילו לירות לתוך המים, הרגשתי שזה כנראה קצי חיי, המשכנו ליזרום בביוב, ואחד מהיריות של השוטרים פגע בבנאדם, השוטרים הלכו מישם, יצאתי ישר מהביוב, הבנאדם לא יכל לזוז מיריה הזו, לא היה לי יוד והפצע שלו היה מזוהם, קרעתי מהבגד שלי חתיכה ועטפתי את הפצע שלו, ממש רצתי לראות מי הבנאדם הזה, הוצאתי את המסכה וזה היה….
זה היה מיסטר ג'ון!!!


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך