רודפים אותנו-פרק2

מן הפרק הקודם:הוריה שאלו:"מה קרה? פעם ראשונה שאת נפתעת מאנשים שמתים
את בדר"כ אומרת:"וואוו לא מעניין"
אז מה קרה?"
סבינה ענתה:"כלום שיעניין אותך".
-_-_-_-_-_–_-_-_-_-_-
אביה צעק:"פעם אחרונה שאת מתנהגת ככה להורייך!!"
הגיע 02:00 בלילה וסבינה הולכת לישון אצל דנה…
…בבוקר ב 05:00 בבוקר סבינה חזרה לביתה לישון והעירו אותה לביה"ס היא לא התקלחה היא רק החליפה בגדים וזהו הפילו לא הסתרקה
אחיה הגדול צחק עליה…
והיא קלעה צמה מבולגנת היא הייתה מאוד עייפה ולביה"ס הגיעה באיחור של 8 דקות..
ואז המורה התחילה לספר שהילד הנכה נדרס למוות…
דנה התחילה לצחוק…וסבינה שתקה
ודנה שאלה:"למה את לא צוחקת ומוחאת כפים?!"
סבינה ענתה:"סתם".
דנה אמרה:"או-קיי"
המורה אמרה:"דנה תצאי החוצה..
.את לא באה לביה"ס 4 ימים מואסר עלייך.. !
וזה בגלל שצחקת על נועם לא יפה לצחוק על מתים"
דנה ענתה:"טוב שיהיה לפחות אני לא באה לביה"ס!"
סבינה צעקה:"דנה וואי מה יש לך אל תתחצפי אם לא
תתחצפי אני אצחק על נועם!"
והמורה שלחה גם את סבינה החוצה על שצעקה שתצחוק על הנכה!"
—המשך יבוא—