רודף נרדף – קריפיפסטה

זה היה באמצע החופש הגדול..
משפחתי ואני הוזמנו לקומזיץ באמצע היער יחד עם המשפחות של הדודים שלי. הגענו די מאוחר למחנה שהם הקימו, בסביבות השעה 18:34 בערב.
כבר בנסיעה ידעתי כי יהיה לי משעמם, הרי אני הכי גדול מבין שאר בני הדודים שלי, אז ידעתי שלא יהיה לי כל כך מה לעשות איתם, אנחנו שייכים לדורות שונים, אני גדול מהם ב3 שנים!
בכל מקרה ההורים החנו את הרכב בקרבת המחנה, יצאתי והתחלתי לדבר עם כולם. אתם מכירים את זה שאתם לא רואים את בני הדודים שלכם שנים ואז אתם נפגשים ואז ישר זה כאילו חייתם כל הזמן ביחד? אז בדיוק זה מה שקרה, תוך חצי שעה הרגשתי שאני חלק מהם.
אני ועוד 6 הבני דודים שלי החלטנו לשרוף קצת מרשמלואים במדורה ולספר קצת סיפורים מפחידים אך לדוד שלי (הצעיר מבניהם בן ה30) היה רעיון אחר, לשחק את המשחק "רודף נרדף".

אני אסביר.. במשפחה שלי יש מנהג שכל פעם שיוצאים לקומזיץ משחקים משחק שנקרא "רודף נרדף" ומה זה אומר? בעצם אנחנו מתחלקים ל2 קבוצות, קבוצת צעירים וקבוצת מבוגרים, קבוצת המבוגרים רודפת אחרי קבוצת הצעירים שצריכה להתחבא ביער ולא להתגלות. אני לא כל כך התחברתי למשחק, אבל בגלל שהייתי כל כך משועמם החלטתי להצטרף.

אני הצטרפתי לקבוצת הצעירים והקבוצה של המבוגרים נתנו לנו "פור" להכנס ליער ולהתחבא.. אז קבוצת הצעירים שלנו התפצלה וכל אחד החל לחפש מקום מסתור, אני איכשהו מצאתי מן שביל שמוביל למן בור כזה מוזר ושיש שם כזה צינור בטון חלול.

מרוב שהיה כל כך קשה להבחין בשביל הזה (עוד במיוחד בלילה הכה אפל שהיה) ובכלל במקום המסתור הזה החלטתי להתחבא בתוך הצינור בטון שמצאתי. עברו כמה דקות והתחלתי לשמוע את הקולות של "הרודפים" מתקרבים יותר ויותר, אז החלטתי להכנס קצת רחוק יותר בתוך הצינור.

ככל שנכנסתי יותר לצינור התחיל להיות ריח מוזר, אז הדלקתי את הפנס לבדוק ממה נובע הריח, ולפתע ראיתי במרחק של כמטר ממני שקית גדולה, בצבע חום, קשורה וזרוקה בצידו של הצינור, החלטתי להתקרב ואז ראיתי שנוזל ממנה מלמטה נוזל. הארתי עליו בעזרת הפנס וראיתי כי הנוזל בצבע אדום, מהר מאוד הבנתי שמשהו לא בסדר ושהנוזל הזה הוא בעצם דם!

נכנסתי לפאניקה, החלטתי לברוח, אז התקדמתי לעבר היציאה.. לפתע, ראיתי כי דמות אדם (גבר) עומדת ממש בפתח הצינור ומסתכלת היישר עליי. הוא בחן אותי במשך גדקה ואז התקדם לאט לאט לעברי, נכנסתי לפאניקה והתחלתי לרוץ אל תוך הצינור, ידעתי כי יש לצינור יציאה במרחק של כ6 מטר אז רצתי מהר ככל שהרגליים יכלו לשאת אותי..

כל פעם שהבטתי לאחור ראיתי את הבחור הזה רודף אחריי, הצלחתי לצאת מהצינור וטיפסתי בחזרה אל השביל ורצתי היישר אל המחנה. כשהגעתי, ראיתי כי כבר כולם מחכים לי, התנשמתי והתנשפתי, הם לא הבינו בהתחלה מה קרה, אז סיפרתי להם שגיליתי גופה ושמישהו רודף אחריי וכנראה מנסה להרוג אותי! אחד הדודים שלי התקשר למשטרה ותוך חצי שעה הגיעו השוטרים למחנה..

כשהשוטרים הגיעו שוטר אחד לקח אותי לצד ותחקר אותי, האחרים קיבלו פקודה לעזור לשאר האנשים במחנה לארוז את כל הדברים שחשובים להם ולצאת מהמחנה בהקדם האפשרי. לאחר שסיים השוטר לתחקר אותי הוא אמר לי להצטרף למשפחתי ולצאת מהיער משום שהוא רצה להוציא את השוטרים למרדף אחר החשוד בהקדם האפשרי.

נכנסנו למכוניות ונהגנו אל מלונית שהייתה בקרבת מקום, כולנו שהינו בה וניסינו להירדם אך ללא הצלחה. בבוקר שלמחרת הגיעו השוטרים למלונית ועדכנו אותנו כי באמת נמצאה גופה, והחשוד נתפס כשעליו סכין ציידים.. הנרצחת והחשוד היו בני זוג שגם הם בילו ביער, פרצה בניהם מריבה (כך מספר החשוד) הוא היה שתוי ולכן הוא הכה אותה, היא אמרה שהיא תלך למשטרה ובשל כך הוא רצח אותה.. החשוד הוכנס למעצר מידי.. הם אמרו שאין יותר סיבה לדאגה.

עברו כמה שנים מאז אותו מקרה, המשפחה שלי המשיכה מידי פעם לצאת לקומזיץ ולהקים מחנה.. אבל אני.. אני לא הייתי מסוגל להעביר לילה אחד מחוץ לבית מאז אותו לילה משוגע, ידעתי כי לא אכניס את עצמי למצב הזה שוב לעולם.